Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · כסליו תקמח (1787) · p. [Seite 27]

( עד. C יודומיס לו כמו הלן * נהג / גהל וכיוצא / שאינו נופל אלא על ההעתק מחת ובלי צער / ונס על זה התפורר אחד מן המשכילים הנ״ל! ואילו ראה מה שאמרנו בחבורנו חכמת שלמה (פרשהי׳ פ׳י״ז)על זה כרחבה / היה ראוי לו שיזנימילטובה/ גי שס באמו זה על נכון / ולכן אי אפשר שיבוא שרש נחס על העתקת מחשכת האדם מעונה לרעה " ואולם זאת הרעה שאנו הטניס אליה / ענינה רעה ממש / שמכאכתאתהנפש / כמו האכל והיגון וכיוצא כהן שמצערין את האדם / שאין ספק שעליהן לא יסמן שרש זה " אבל אס יסמן* על השתנות מטונה לרעה נפשית / כמו בשוכ צדיק מצדקתו לעשות רע / ונענין התוהה על הראשונות / יש מקום לכאן ולכאן אס יונח עליו אן לא ״ ני מצד שהרעה שחושב לעשות / עושה נו נתת ליצרו / יורה עליו לשון נחמה ״ ואמנם לפי / שנחת זה איננו כחת ליוצרו ב*ה ולא נחת למעלת נפשו העליונה באמת / אפשר שלא יאמר עליו לשון נחמה " ודעתי נוטה לצד השני שלא יאמר עליו / כי לח מצאתיו על דרך זה כשוס מקום / ואילו השתמשו נו גס על דרך זה / נמו שמצינו לעונה אין איש נחס על רעתו (ירחי׳ יי 0 ׳ היה כתוב גס על המשנה מטובה לרעה / ואנחנו לא מצאנוה / ואס בעכור מתנחכש לך?*המך(ביאש־ת ר« ייג) ־׳ שכאשר עגמה עלץ נפשו בעבור הברכה שברך אביו ליעקב / לא מצא מרגוע ליצר לבו הסוער בו / פד שנעתקו מחשבותיו להרוג את יעקב / זזה נחת ליצרו / זרעה לנפשו ונאמר מ לשון נחמה / לדעתי שפל כן נזכר בהתפעל / שמלבד שהוראתו על ההתאמצות למצוא שקט בלבו / יורה גס על הענק הדמיוני' נמו מתעשר מתרושש נתחכמה ✓ וכן מתנחם האמור פה נפי דמיון עשו / שעשה נחת לעצמו לא נפי האמת / ומקרא ט נחס על אממן לפרושנו שנפרש עליו עול בעז״ה / היה נחמה בארח משפט / נחת ליוצרו זנחת ליצרו ונמו שיתבאר * ומעעס זה סמוך אל השס גס כשמשנה מסובה לרעה / כמן ונחמתי עS הטובד־־ז אשר אמרתי?1היטב עמו(יימי׳ י״ח N) , נחמתי ני המתנתי ארח שאוה־6 (&״א«״< י״א) ׳ כי גחמרחי בי עשיתים (בראשית י, א׳) י לפי שכל דרכיו משפע , ונמו שבארנו למעלה / ונאמרו וגם הוא-חככש ייבא רע <««-* ליאב') זבארנזהן