Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · כסליו תקמח (1787) · p. [Seite 12]

« משלי מוסר העכבר ובנו * העבבר ילד ק /. ויקרא את שמו פלמי / לאמור מי יתן ותפלט מן החתול בני : ויהי גיוס הגמלו / יו© החלופי לצאת ולבוא לעשות גס הוא לבית אביו : ויקראהו אביו ויאמר אליו. 4 שמע בני אתה .עובר היום את גבול ביתנו לתת מחיה לפנינו : השמד לך מאוד פן תנקש במהמורות אשר טמנו לנו צרינו / בי רביס רודפינו / והחתול עולה על גלם : הרסה תרחק את פעמיך ממנו מאוד מאוד / , ואיל תעמוד בכל אשר יציג כף רגלו / 'כי מו נמות הוא פייה ואין מציל : בראותו ראה ני רעה נג? פניך / ביתך המלט א5 תאחד י; ויען תנער אותו ויאמר ( איל תדאג לי אבי : הכי סכל אני לראות ברע אשר ימצאני / לא ני ערוס אעריס ואל יקראני אסון / ויצא*: ויהי הוא •אך יצוא יצא מאת פני אביו / וידא את הסוס עומד •לנגדו: דחרד חרדה גדולה •על המראה ההוא / וימהר וישב לביתו : ויצעק לקראת אביו לאמור / ראיתיהו אבי ראיתיהו / האויב הגדול והנורא: הבה הוא עומד בחוץ על ארבע־דגליו הגבוהים / וגגוה מעל גבוה ראשו עליה© מגיע השמימה - ג ומתחת לראשו הוד קוצותיו תלתלים / בגובה אפו ינערם ויטלטלס : ויצא אש להבה מעיגיו ועשן מנחיריו וירמוס ברגליו ויך בחמתו את עפר הארץ : את כל וה ראיתי לפול'לבי < וארון להמלט על נפשי וידע אביו בי הסוס הוא החרידו נגאונו./ וישחק לתומו ויאמר לו: אל תירא h קפחל ממנו. בי.לא שבא הוא לנו מתמזל שלשוס / לא יויקך :ה : בני שוב ‘לדרכך / רק מהחתול ירא ואת מצותי שמר : ויוסף הגעד־לל6תי־/ והנה השור למולו / ויחרד עוד שנית וימהר וירץ k אביו: ויאמר אבל עתה ראיתי את אויבנו הקשה / הנה הוא בעל קמים / והיה כל הקרוב אליו בהם ינגח : וגס את עינו ראיתי אשר עברה העם בתוכו“ / ובו יתנכר רעתו : לא ראיתי כאיש רע מה מעוד היותי על האדמה! וארון לפמלט