Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · כסליו תקמח (1787) · p. [Seite 11]

( נט ) עתה משאר «לנים עיי הה״א , להודיע על איוה «הפרטיס ירמה 4 דהיינו הוא הנופר נבר * חאת היא הה״א הידיעה האמחית / ואנחנו נקראה ג״כ נשם המבדלרה * וכל ה״א הנלוית אצל שס שהוא נושא איזה פעל המוגבל בזמן העבר או העתיד / והוא א״נ או היה או יהיה מוחלט בהכרח / נס היא תהיה מאותו׳המין " ונמו כן נל ה״א הנלוית אצל השם המתואר אח״ג או בשס תואר גרידא כמו העיר הנד^ה / או במאמר שלס ע״י חכור מלת אשר נמו הארץ אשד עברנו בה " ומעתה תבין ידיעה ברורה / למה לא תבוא הה*א הזאת לפני שם פרטי / כי הוא בעצמו מחליט ומבדיל נגר העצם הפרטי אשר יכונה בו ♦ גס אשר לא תבא לפני השם הנסמך / להיות מובדל כבר ע״י השמוך ♦ ודין הכנו♦ כדין סמוך . ומאשר דברנו לעיל תראה שלדעתנו יהי׳ יסוד שניהם # המתלטת עס המבדלת / נתיבות הוא והי>ד 0 שהנחתן על פרטי מוחלט גרידא (ר״ל שלא תתערב נהס עוד יחס אחר / נמו אני ואתה / שמחתן ג״נ על פרטי מוחלט 0 אבל נכר נתערב בהס יחס המדבר או השומע) < ויהי' טעס האחד הוא (המכונה בשס) אים מדבר / וטעם השני הוא (הנפרע) כלך צוה / וכן כלס / ויש לתת טנןס אחד בזה 0 אשר אין נאן עוד מקומו לבארו / ואולי יבוא אי״ה במקוס אחר ♦ ובדי להעמידך על אמתת ההפרש שנק המחלטת והמבדלת / ראה נא ושפוט : אס אומר אל תקרב הלזס / ב* השוד נוגח / או אס אומר הארי טורף / הכלב נושך / השוד נוגח וגו׳ / הלא יהיה הראשון בטעס הה״א המבדלת / והשני בטעם המחלעת / והמשכיל יקיש מזה על השאר "