Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · מרחשון תקמח (1787) · p. [Seite 27]

( מג } ג״כ בארוכה על אופן מניד הלמוד! זיעדתיז לבית מיוחד בעזרת הנורא * עוד אחוה את דעי בעדני הנמוסיות ומדות והוא לשמרם מן ההתפעליות כי בהתגנרותס יזיהו ג״נ להגוף וממנו תסתעף הפסד הנפש / וגס עוד פרעי משפעי ההנהגה אשר אזכירם והמה לכד ראשי פרקיס כי אין כוונתי אלא לזח ולהתעורר לתנות המדות שתועלתם גדולה והס תפארת לעושיהס / וחכמי לב אשר יש להס בינה יתירה ודעת רחבה / המה יוסיפו לחבר ספרי מוסר לתת לנער דעת ומזימה שמעון בר״ז זיל אלה דברי שמעון האחרונים אשר שם נכפנו להעתיקם אל* מנתב» המאסף! איש חדו׳ן היה! ונפשו רחבת לתכנים תוכח •כל דבר נעים ומסוגל* לטובת רעהו "• חה! כי אכד .איש רודף צדק ונאסף אל עמו בי״ט שמחת תורה העבר , אחרי אשד חל*ה זה שנה תמימה כחול*י ראש ר״ל * ספדו עליו כל* משכיל* < איש נלבב הסר מחברתנו ׳ והוא רחום יגן בערו ותהא נפשו צרורה בצרור החיים•« דברי המאספים * משלי מוסר האריה והשועל השועל שמעתי ותרגז בטני / אהה ארוני המלך איש צר ואויב / חורש רע ורפיל־־י הוד־־יך / הוציא עליך רבת /;בלעגי שפה ואין מכלים / וכה אסר לל שמעו נא כל הולך על ארבע מלים! לל מה לנו ולארי׳ בי נעבדנו י לל ואה טובתו על־*יגו / כי נעטרנו?’ ״ אם מלך הוא / איה איפה תפארתו! ״ אם אדון הוא / מי פר למשמעתו? הל» ל, ואס הוא יארוב ויחטוף במסתרים 1