Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · מרחשון תקמח (1787) · p. [Seite 28]

( 'מד ]ו¬ יי הלא כמוהו דוב?וכחד' כיעריבש יי ואנס הוא נוהגם ושואג בזעמו 5 %י גנם כמוהו יגהק פרא לפעמו / » אשר הוא ממשפחת רם מבני עמי , ״ כי בן אבי הוא / אך לא בן אמי u ובמה יורע איפו / כי לו יאחה מלוכה ן ,! את מי הטיב / ותמי אצר1 כרבה? »» ׳. ועתה צוה הסוס פי אויד־, משתגע ככה נא ארוני בלאו / תהי נבלתו כסוחה למען ייראו ביד* חיתו.יער ׳ וידעו שרון ער המרות פני מ4ך / ולא יזידון הארית סי הוא זה ואתה הוא החוטא i אשר כמדקרת חרב בוטה? השועל החמור הסכל*, הרע הזה * משחת הואר נמאס ונבזה הארית החמור? על-1 זזה תבער חמתי? — מנסת בעין כרי ׳ ממנו אקח נקמתי? «b גש הריאה י מה לי ל־יחמור ולקנאתו י בם אהבתו לאפס *!חוש גם שנאתו גריך ליניא * 3. מני והחלום החלי® ־עליך / עני וכואב ז עליך נכמרו בחומי יען ראיתיך נעזב / ואין מי שואל־1 בערך / אף כי המס תזעק ערי רוע מעמדך * לק יצאתי הל\ם / להביאך בחדרי עמי: שמה