Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · מרחשון תקמח (1787) · p. [Seite 25]

ג מא c זמנם הראוי (כוונתו וה על האבות המשיאים לבניהם נשים בעוד המה בלתי ראיס לכך ולא ידעו להתנהג עמק ועם העולם כלו נענעי מו"מ זד*א / ולו חכמו ישכילו מה שאמרו יוז״ל שכל דנריהס נאמת וצדרן / הלואי שרק יבינום / והם עצמם דרשו על פסוק ועתדה נשדה ונו׳ יער׳ש ואלה הננונים נגד פניהם מסכלים ומעקלים תמיד בדעתם המשובשת והמעות בכל הענעים את פ־רוש חדל הברור הנושד על עמודי השכל ה*שר והחכמה הזנה — (ועוד אדבר על הענין הזר הזה בארוכה אם יהיה ה׳ עמדי) ני זאת שורש כל מדה רעה 0 ומקור כל נגע וכל מחלה / והם ממסידי הגוף והנפש / הירא אלהים ימלע נפש בניו / והחועא ילכד בס ־— I כמו שהיגיעה והתנועה מועלת קודם האכילה / כן ההשקג! והמנוחה מועלת אחריה / ואחר שינוחו הילדים כשעה תענה / אז ילכו דיגעו ירוצו וייעפו / לשוד את העיכול / ולכן ירגילו אותם בכל יום לעייל שעה * ידועה בפנות היום ולהתהלך על פני תוץ בהשקע ונתת רות בץ בימות החמה וכין בימות הגשמים / להתנועע הגוף להתעורר העיכול ותאוות האצעומכא / לעזור סיבוב הדס ומרוצתו והדחת הליחות המותרות ע״י הזיעה / ומלבד כל אלה העעמיס ותועלת הנמצאים בעיול לא לבד לקענים אלא אפילו לגדולים / י' עוד יש תועלת הרבה בהעיול על פני שדה שיוכל המורה ללמד ולספר לחניכיו מערד הצמתים / להכירם מאותות השמים / ולהודיעם מתכונת העכע ושארי ידיעות הנקשרות 1ה בזה ע׳׳ד העברה וראשי פרקים שלא יהיה עיולס לבריאות לבד ג״א גם לתועלת ♦ וביותר צריך השגחה פתית ועיון עוב לשמירות בריאות הקעניס / שיזהרו מבלי החליש את מוחם היפה בפלפולים ודרשות שאינם הגונים לשכלם הרך / וקשים למוחם כקריעת ים סוף — ואם לא יקכלו יינק אותם מכת מרדות פל זה / (ואנכי היודע והעד) זע*כ יבלבלו את שכלם / ומתישין «זס / זז רעה חולה ומחלת לב למאוד ־־־! כי עמודי הבריאות ירופפו! משלג ילבין תואר פניהם / נם בשרם עליהם יכאב / גל חלי וגל מדוה ידבק בס מחב הישיבה מההשכמה עד אי& לילה