Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · מרחשון תקמח (1787) · p. [Seite 24]

< מ ) מעט מזעיר וזה לפרקים ני המה השים לנוף שמגיאיס לידי ספוח וחולי העורקים עטיפת האצעומנא ושלשול / אולם *מנושלים טוניס ומועילים * גם שתיית הילדים יהיה ע״פ הרוב מיס (*) ני ימנעו עפוש הדס מהגידיס שמחזירים המזון הדק ומעדרין אותו נעורקץ / ממהרים להוציא הפסולת מהגוף / נס הס שומרים הרטינות העיקרית השרשית בגוף / וימנע התלהבות האצעומנא ומבשלים המזון / אולם לפרתיס ינוליס לתת להם מהשכר המזוג (ליינט ניר) " נס המשקה הנהונה ורגילה נמדינתינו לשתות ננוקר אס (סע) או ממין קטנית (קאטע) הם מזיקים לבריאות הגוף מאזד ומניאיס לידי הרנה מנאונים נידוע לרופאים /'וזה מפאת שד אופנים האחד נהיות שהמה משקות חמים ושד מפאת עצמות ענידהס ומהות חלקיהם אשר מהמל הורכנו / גי הנסיזן יורה שמשקה נשע מזיק ליסודי העורקים זממלישס / ומשקה קהפע הזיקו יותר נלד מחלקי השמדי שיש בו ובפרט שיעשוהו קלי / וניותר הרגה מדויס נלויס עמו / <מו רתיחת הדס / חרדת האינרים / התעוררות ההרגשה החיונית / חולשת נח הזונר ונחמה עוד רכות / מי מנה מספרם / לכן ראוי להזהר מלשתותו ולמנוע אותו ננל מה שאפשר וכפרט שלא להרגיל הנערים כזה נ״א נוזלים קרים אן <זלכ ישתו כבוקר / רטנלו נו את לחס חוקס / וכימי הקץ ♦אכלו •מפירות הטונים וקלים לענל נמו תפוחים / וכדומה מפרי העץ זתמנת האדמה י נם ישניחו שלא לתת להם יין ונן נ3 משקה חריפא כ״א ע״ד רפואה או לפרקים מעט «זעיר / ני גן דעת אפלטון שלא לתת להילדים שום טפת .יין לטעום עד אשר יגדלון והיו כני י״ח; ואריסטוטלוס חשב להחמיר יותר -בהרסיב הזמן עד עשרים / ובן הדעת החנם הקדם קאנפוציוס שמזהיר מאוד לשמור הנערים משתיית היין ושארי משקים חריפים וכן מהמשגל אפילו הדתיי קודם זמנם (*) *Ütercui ®nw&rif alter Siebte. SBtfTet» fcbaften.