Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · מרחשון תקמח (1787) · p. [Seite 22]

( לח ) יומה נעים 1 ני לפעמים ינצל נזה מנל פוקה / וימלט נפשו מני שחת . וננר הזהירו על זה חז״ל באמרס (קדושין פרק א׳) האג חייג נמו ללמדו ונו׳ ויש אומרים אף לשוטובנהר 5 להשיטו ננהר מאי טעמא? חיותיה היא! ומלנד שהידיעה הזאת חיים היא לו להצילו לפעמים מהשננה / עוד יגיע לו התועלת והעונג שיחזיק ויבריא את גופו y ולדעתי רמזו נמלת חיותיה על דעת שניהם / לשון חייס ממש ולשון נריאות ־— : כהנהגת האנילה והמלנושיס ויתר פרטי החינוך אמנם נמצאו דעות שונות נפי שיקול דעת החכמים זה נכה וזה נכה / ולא עלי הרשות להכריע איזה מהם יכשר; •מפני נמו שהודיתי מקדם שאין לי ידיעה פרטית נעצמות חכמת הרפואה ✓ על נן לא אדנר נענין זה כ׳יא כפי אשר יעלה על רוחי והנכון לדעתי / וגס זה רק על דרך קצרה / כדי לצאת ידי חובתי / והמשכילים נעם / ילחמו נלחם אנירי הרועים הילדים ■הרכים לרגל המלאכה / כשרון המעשה t וילמדו מחוך1נריהס את משפטי החינוך / וכפרט נאשר ישימו על לבנם לדרוש מעל .ספרי החינוך היוצאים לאור חדשים לנקריס / ממחברים בעלי חכמי לב כמו מהחכם קאמפע ואחוזת מריעיז / אז ילמדו דעת צדק משפט ומשרים בעניני הנהגת הנריאות בדרך ארוכה ובבירור יותר מאומות ומוסכם מהנסיון זמהחכמה / נמו שמדבר מענין }ה החכם הנזכר נספרו חלק שלישי ורביעי כתחילת הפרקים./ כי:טובים דבריו מפגינים / ומתקבלים. על הלב / כנעימת קול כינור המטיב נגן / וראוי לכל משכיל החפץ סייס ללכת בעקבותיו / לשמור מצותיו / ולנצור פקודיו לעשותם * בתחייה כשיצא הילד מבטן אמו / ׳יהיה מזונו חלנ בלב$ עד שתי שנים / לפי שהוא דומה למזג העובר / והוא המזון שהכין לו הטבע / ואס יאכילוהו מזון אחר / או יביאו עליו חלייס גדולים / לפי שהנח הטבעי שנו אינו חזק כל כך.לעכל שוס מאבל; וצריך שיבחרו לו מנקת בריאה,/ ואברים שלימים מכל מיד תחלואים הידועים / ולא תהיה כסילות / כעסנית / או דואגת ונצורת לב / לפי שרוע הלב. הוא סבה להפסד החלב/ ולכן צריכה להיות בעלת מחת טובות י אמנם אס