Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · מרחשון תקמח (1787) · p. [Seite 21]

( לז C פלי משכב —י ולמי אוי למי אבוי? ׳— למאחרים על פרשותס / בל יביעו השמיס ני יתאדם מפנה שמש מקדים יוצא / מאיר הארץ ומלואה / ונותן נשמה לעס עליה —־ לא יזכרו תהלת ה' / ולא ישעו אל עושיהס / להודות לה׳ <זסמ — י. דהיו »הריס מבלי הרבות להם כרים וכספות אשר ישננו עליהם וחס להס / שעי׳/כ גורמים הרבה חולשות לנפשם i גס משגבים להם הרבה טורח וצער כשהם מפונקים ובעלי עונג / אם בזמן מהזמנים שצריכים ללכת למרחקים ויחסר להם העונג והמנוחה; בי באמת השינה בפני עצמה היא צרי הסייס ומשיבת נפש לכל נוצר / אמנם מתוקה שנת האדם אס ישכב על נרים וכסתות הרכה או על אבן מראשותיו (*) * ני נמה אנשים השוכנים על מעות שן עלי תולע! ותדד שנתם מעיניהם כל הלילה — וכאשר הבל הוא מעשי תעתועים / אס ימצא איש אשר שתה תמיד בנלי זהב * ולא יאבה לשבור צמאו מכלי חרש או מנוזלים קדים כן הדבר הזה; עובה תנומת לעפעפי גער בריא < ושנתו תמתק לעיניו אם על הארץ יישן / או על ערס יצוע / ומיס קרי$ תשי3 נפש עיפה גם 3נלי חרש — * גם ירגילו לרחוץ הילדים / לכל הפחות פעמים בשבוע במים קרים / נדי שיהיו חזקים ובריאים / כי מלבד שראוי ואת מדרך הנקיות והעהרה / עוד עוב ומועיל הוא לבריאות הגון* " מפני שהמפונקיס מליגע אצבע קענה במים קיים / הנם מוכשרים לקבל כל מתלה העומדת משנוי האויר או תגבורות הליחות כאשר הנסיון מעיד על זה יום יום * ומצאתי כתוב שזקן אחל אשר שמו נודע בשערים (**) / היה רגיל לרחון ראשו ורובו בבל בוקר אף בימי הקרח נמים חיים / ושבח את עצמו שהגיע לו התועלת שלא הרגיש מנעוריו שוס חולי העומד משנוי האדר / גס על עת בלחו — ואם יש ביכולת האב ללמד לילדיו לשחות בנוזלים / מה עוג ומה (*) Mercurins Francifeus de Hellmont. (**) Jofc ü6er Äinötv^r^urtg. > יפאן: m העעפו אותו הלא אנחע / והידיס / ז מתחקים הלץ הנוף 1עס עליו / ,וגל גם אתה עמן - י‘ ה ו' ואמו ני נל נופי ני יסעו; ירגיל עצמו 1 סתו ק r ניזיז יס וקעורי ההשתנות ן וענוג t ci - ני וש חיל ות יקי מפונק לנד נערן ־ס קטנים ות תכונת ך יגדולון :ון היום 1 ובזריזות/ גיל נפשו יוד מסנן בתנומות \ 1