Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · מרחשון תקמח (1787) · p. [Seite 20]

( דו > הדחו להילד לפה ולכרכר נחוץ אף בימי החורף / ישאף רוח טהור / הוא מרפא לנפש ושקר לעצם / ואל תעטפו אותו {שמלת עור ואדרת שער לחממו יותר מדאי * הלא אנחנו רואים שהאינריס המגולים תמיד כמו הפנים החוטם / והידיס / סובלים קור וחוס / נשם ושלג עליהם מורנו והמה מתחזקים ומתקשים ע״י ההרגל התמידי / ולמה יגרע שאר חלקי הגוף מהם? — וחכם ערבי אחד ענה לאיש אשר השתומם עליו / נאשר היה הולך ערום ויחף נקרה / זז איככה תוכל גס אתה ״ לסמל הצנה והקרח הנורא ולא תדאג על חוטמך — וישיג האיש ומה החוטם נכר הורגל מראשית העריסה י' ויאמר החכם א׳'נ הגע בעצמך / מה תשתומם עלי / ני כל גופי נהפך לנשר חוטם — I נס ניוס שלג ונשם או רוח ני יסער / הניחו להילד לצאת על פני חוץאעט מזעיר / למען ירגיל עצמו לסבול תהפוכות הזמנים כלס / חוס וקור שרג חרס סתו וקי) ונל התקופות ♦ ־ בחדרי משנבו תפתחו את החלון ננל יום בבוקר / בקיץ כמו.בחורף למען יתפזרו האידים הסמיים וקעורי העפושיס / סוף כל דבר הרגילו וחננו אוחו שיסבול כל ההשתנות להקשות גופו כחלמיש / ולא יהיה פצל ונרדם / רך וענוג / נער יפה אדמוני אשר כמו שבלול תמס יהלוך לפני שמש — ני אס נער חזק ובריא / ינון כזית רענן / ובאחרית איש חיל ורנ פעלים! ואם אמרתי שההורים לא יחננו את ילדיהם בדרך מפונק וריכוך / להתיש כוחם כנקבה / לבד בעכין השינה צריכים להפיק נמעט רצונס! ובפרט בעודם קטני® גני שלשה ואילך / מפד שאין דבר שעוזר לבריאות תכונת הנוף כמו השינה " אמנם צריכים ג״נ להזהר נאשר יגדולון הנערים / שלא יניחו איחס לישון בעצלתיס עד נכון היום # כ״א ישגיחו להרגילם שישכימו לעמוד תמיד בבוקר כראוי ובזריזות t וזה מועיל מאוד לשמירת הבריאות " ומי שהרגיל נפשו מנעוריו / עד שנקל לו ונעשה אליו לטבע שני לעמוד עס נן החמה / זה לא ימית חלקי זמנו היקר נהיותו לאיש / בתנומות