Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · מרחשון תקמח (1787) · p. [Seite 14]

( ל ) אשר לפי דעתי יקיה עעמו אחרי שצריך על הרוב התאמצות יתירה (או נגד העכע אס מא דגר מלאכתי פיויש או נגד האמת אם יהי׳ מר מדותימאראליש) לפעול אס יהיו העפילה והפעולה ’שניהם כגוף אחד / מאשר צריך ממנה אס יהיו בשני גופים גנדליס י ויש לעיין על זה * (י) מה שנתכת מעקר השורש נוח והאחרים המסתעפים ממנו / גס אני אבוא עוד שנית אחריך להוסיף על דבריך ולהלות להם (א) שס נחל בהנחתו הראשונה על ככרת ארן ההולך נין שתי הריס ויורד עמהס ממעלה למעה (א) '{איין האהל וועג) / ונקרא כן לפי ששעתו השפוע מוליך ומוריד כלדכרזהמוגח עליו ממעלה למעה (ב) " והושאל את״ג על כל נכרות ארצות ההולכות שסוע כאותן הסמוכות ליס או לנהר גזול / דומה למה שקורץ בל״א (איין!גרונד) י והושאל ג״כ יעל פלג מיס (איין כאך) להיות כהכרח המקום אשר הוא הולך מליו כצורת נחל נמוך ושפוע כין שתי מקומות גגוהית אשר המה יגגלו את המיס היורד כניהס גנחת (ג) (־) שס נחלה :שהיא אחזת האדם אשר ינוח כה השקע ובעח / והיורדת תמיד מאב לכנו / וראי׳ לדכר שיש כה מעין הוראת מנוחה נמצא ככפל מנין ני לא נאתס עד עקה אל המ#חה ואל הנחלה;זכריה •־נ) יי (כ) שורש נחת נדכתיב ותנחת עלי ידך(תהליס ל״יס שענינו לשון הורדה (זענקן / וינקן מאכן) * (יא) נס אלי נראה עעס נהג על ההולכה בכת / וזה לא , ימנע עוד מהיות ההנהגה לעוכק הנהוגים / ני י£ שיתאמץ המנהג גתו להעכירס על הסכנה ולכבוש כל מכשול ומוקש אשר יקרה להס כדרך / ומזה העעס הוא ינהגנו עלמות (תהל ® חינ> * ועעס נחל להפך אס תהיה טנת המוליך להרחיק את נמגץ מכל דגר מכשול.מיראת הנזק ♦ אבל עעס נחח הנא ההולכה (א) וכזה ינדל הן הנקמה (איין מהאל) הגולכת נ״ג נין הריס ונקעי® א<| שעמה הולד חיסור; (כ) וגם נזה אקשר לוחי סטעס הלחיל מיחס הנבול שאליו נחה איל י(נ) ו זה רכדלל מן הס נהר (אייץ שמראם) ההולך סהר וכאלו <!פל חן הא j נכוה , ועל הח״ן יתכן לומר ההיא‘,' <ו"ןה<עעל »יזת ת!מ{י$ מי<ל החקו* אשר הוא 15לו «ליו *.