Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · מרחשון תקמח (1787) · p. [Seite 6]

( כב ) וינחם ני אלו הקל הולידו לא נמחשבותיך מחשבותי י כי (א) גמצא לאין מספר שורש נחס וככולם הוא ננפעל או נפעל ומעטיס בהתפעל ומדוע לא נשאו את שס אכיו על שפתם? (כ) לדבריך שהונח בנין הכבד לנחם אבלים / הלא גס בנפעל נמצא הוראה הזאת כמו וינחם יצחק? (ג) גס לפי בחינה העכעית לא יתכן להשתמש בו בקל אחרי שהוא בעל יוצא לשלישי בבחינת הרעיון * (ד) לא ידעתי מה הלחץ אשר השיאך לתת שס ושארית לקל אחרישהשה ^?זה נגזר ממין הכבד ע״מ 5!די* שעיניהם לגושים / ופה לא נשלם הדגש כמשפט השמות! גס •נחיםובכנויו *ף?זי ובקטץ עז9’ם כולם נגזריס ממין המש פ״מ ץביר פ כור* לכן דעתי בזה שלא נמצא רק בפיעל והונח על (טרעסטן בערוהיגן / בפרידיגן / מוהע איינשפרעכן / איינס אב אדר צו רעדן) * ודומיהם נאשריתבאר/ נמונ’נ־הםאותם וידבר על לבס (בראשית כ׳ כיא) פרושו (נרוהיגן) / תפעולים השתמשו בנפעל ולא בפועל (*) לפי התדמות הנפעל מה להתפעל כאשר זכרו רוב המדקדקים / והחרטה והנחמה ג״כ מתדמיס בדבר מה להתפעל;ני מצד אחד המה מקבלים הפעולה * והוא רעיון השני ומצד אחד המה פועלים כי הרחיקו מעל גבולם הרעיון כראשון אשר זממו לעשות וההפרש בין נפעל להתפעל בזה השורש הוא / מפעל לא מצינו שורש נחס אם לא נתחדש עקה דבר מה אשר לפניס לא היה / וע״י דבר ההוא נשתנה הרעיון כמן ני.^-ם ה׳ על כי זנו׳ (ביאשי׳ל 0 על כי נתחדש רעת בני האדם / {סם ה׳ על זאת (ע״יס ל ג׳) ע״י תפלת עמוס 4 ודומיה׳ ולולא יראתי לדבר / כי אין אתי מה בבית לחפוש ולתור אתר כל המלות אמרתי בכל מקום אשר נמצא מלת נחס ואחריו מלת על הוא לשון הרעה (ברייען בדענקן) / ואינו לשון נחמה (ערעסטן) / ומה שמצינז אותם יראה פרעה ונ.םם על ונו׳ (♦tpm ליבל״ב) לדעתי יתחרט על המון רב אשר היה עמן ימי,חייו. ויגבה לבו בהם " ואס הוא לשון גחמה לא ידעתי לפרשו איך יתנחם / הלא בגובה לבו אמר ני טוב הוא מהם כמאמר (+) מאי«ן«הני!3?ע״*יז&וי® ימדה על«נתזה^תי והיא גנןלשח5גין פעל v״c