Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · תשרי תקמח (1787) · p. [Seite 7]

( ז ) את הטוב נס את המוטב נקבל מאתו אלהינו ותהי לנו לצדקה; ואולם את אסר ירצה החכם ר׳ אברהם לדמות ענץ הזה להקזת דס או לקיחת פוס המשלשל / הפרש גדול יש מותם לפע״ד / ני החוש מעיד אשר לאין נכון לו בעניניס t>b הוא מפאת חסרון ידיעת האומן או התרפות במלאכתו בפשיעה וכיוצא בזה / או מפאת חסרון דעת המקבל להיות נפתל ועקש בדרכיו כעת קבלתם / ואס לא מזיד גמור הוא כשוגג קרוב למזיד יחשב / זולתי נמו אלה אין מקום לסכנה בהס / ואיך נלמוד ממנו להתיר למשוך עלינו חלי ומנה קשה כזאת הנ״ל : וכפי העולה על רות החכם הנ״ל לדמותם זה לזה / דמיון יותר נאות וחזק מזה הי׳ לו להביא מיורדי ה*ס באניות והילכי מדבר / אשר חייבים להודות מדברי קבלה / לגודל הנס אשר נעשה להם בהנצל מסכנה עצומה כזאת / ומוכח ממקומות רבים בתלמוד כי היתר גמור הוא באין פוצה פה לאשר מצאנו ני רביס מגדולי חכמינו עשו מעשים בעצמם בזה : אבל / גס זה גס ראיות ר״א אינו ענין לכאן ני על אלה וכיוצא ב^ה אמרו חז״ל שומר פתאיס ה׳ / ני בהיות מאחת הנמנעות לבל תלך אני שיט / ומדברי ישימון לעולם יציתו מבלי איש עובר תחת גדר מנהגי העולס יחשבו יחד גס בני אדם תופשי משוע והתועים במדבר / גס כני איש העוסקים בהקזה ובכוש המשלשל לרפואה להעיקר אשר אצלינו 3פ׳ החובל ורפא ירפא מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות / וגדולה מזו אמרו 3פ׳ מפנין אשר להקזה בערב שבת / ובפ׳ אין מעמידץ לאוכלי תאינים בלילה / נאמר שומר פתאים ה׳ / וכמעט העיון כל שוגה בו יחכם אשר לא כן הדבר הזה אשר אנחנו עליו.: עוד יד החכם מוהרר אברהם הנ״ל נטוי׳ להביא ראי׳ מאשר לא דברו חז״ל מחלי הזה מאומה / ונזר נחשב לו לאמר אשר החלי הזה לא נמצא במחוז בבל / ני בזה תמוט חקירת הרב מוהר״י ציהלין " ויותר נוח לו לומר שהיה להם ג״כ איזה תרופה שעושים לקטן ונו׳ / ואף דמות ראי׳ אינני רואה נזה ואס גדולה היא אליו / הלא נה דברי מוהר״י צאהלין בספרו