Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · תשרי תקמח (1787) · p. [Seite 6]

( ו ) נהרוג את נולפס / יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחז מישראל ואפילו אס יחדוהו להם פליגי כה ר״י וריש לקיש אס הוא צריך להיות חייג מיתה כשכע כן ככרי או לא /. ואפ״ה קא מסיק עלי׳ דלאו משנת חסידים היא / ולכאורה יתשה מאוד ענין הזה להכינו ✓ ויהי׳ ח״ו פתחון פה להמלעיגיס על הקכלה ומלעיכיס במעתיתי הדת ז״ל לאמר / למה זה ועל מה זה יהרגו כולם / הא כמסור א׳ מהם הנשארים ינצזלו / אס יחדוהו להס / יאמרו לו / מה כצע כדמינו וכי נהרג בחכורחך מי ירפא לך / ואס לא יחדוהו הלא טוב להם להפיל גורלות ומת האיש ההוא אשר יצא עליו הגורל לכדו / ותחיינה נפשות הנותרים כגללו : ואולם היתר ענין הזה ואמתת פירושו כך הוא לפע״ד מ!ה חלק יעקב היותם חבל נחלתו יתעלה לחיות באמונתם והשענס על צדקתו יתברך וכל ישעם וכל חפצם לדרוש וליחל אליו בכל עת וככל רגע / ני הוא שליט כעולמו ולו הכח והממשלה לעשות כו כרצונו ✓ ותמיד עיניו משוטמות להשגיח על סגולת תפארתו ככלל ועל כל איש ואיש כפרט / אך בענינים זולת אמצעית מעללי איש / כי בהיות זאת בגדר עניני הכחידה יוגדר / ומפי עליון לא תצא הרעות והטוב בנמו אלה כמאמרם הכל ביד שמיס ונו׳ / מעתה למה זה ועל מה זה נמסור להם נפש א׳ ני מי יודע ונחם ה׳ ויתעשת להמציא אלינו פדות ורות והצלה יעמיד לנו למען לא נאבדה גס אנחנו גס נפש האיש ההוא / ברוך שבחד כהס וכמשנתס כי נעימים זכריהם במדרש שוחר עוב סי׳ כ״ז על פסוק ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבנאי׳ אז תחרץ היות לנו לעיניס מאמרם ההוא לאמונה הזאת / ואם אין ראי׳ גמורה ה*א היות אדונינו לוד ע״ה מצווה בה' על נכה / זכר לדנר הוא : מכל אלה נכין אשר לא יתכן למאמינים כני מאמינים להיות נמהר לעזרת מצר עד להשח*ת אף גס נפש א׳ מישח1 גידים למען הציל כהנה וכהנה / בי אם נקוה לה׳ ויושע לנו לו יישר בעיניו להיות מפלט לנו פסוח וגנון / והן לא ישמע אלינו ח f בפעם ההיא / ככל זה אנחנו עמו ועבדיו והחריש נחריש וגס את