Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · תשרי תקמח (1787) · p. [Seite 5]

( ה ) למאה! אך למותר יהיה להניא רא*ה לדבר אשר.בכל זאת לא אריך הדבר לעשותו / כי אש רבים ימותו ח7/ו אף בהתרשלות מה מאתנו.אך לא בשלוח יד בהש (ואש רע ומר המעשה להתעלל ולעמון ידו מהושיע את אשר נוכל להושיע) לא יקרנו בזה חעא כ״כ מאשר יחשוב לנו עון בהמית אף גס א' גידים : ואס יש לחוש שימותו מכל מאה חמשה או יותר ר״ל נהעשק במלאכת האינאקלאציאהן / כאשר נשאנו נפשינו להמית את הנפשות ההם בידים כן הדבר הזה / ואם האלהים בשמים ייזגווכ בעיניו יעשה / ואנחנו על הארץ נתנו דמי לנו לבלתי משות דבר / מדאגה מדבי פן נאשים ח״ו בדם נפשות אביונים נקיים אנחנו אף גם מעון התרשלות הזה / כי למען שמו ולמען תהלתו ישבנו בדד ועל זה וכיוצא בזה אמר אדונינו דוד ע״ה ברוח קדשו נפלה נא ביד ה׳ וגו׳ / ומשנה שלימה שנינו פ' התערובת / כשנתת עבית על בל תוסיף ועשית מעשה / וכשלא נתת עברת על בל תגיע ולא עשית מעשה / ודגל על לשון רבותינו ז״ל בכל כיוצא באלה לומר שב ואל תעשה עדיף; ואם נאמר כי כנים דברי הרופאים המתפארים כפי דבר' החכם ר״א הג״ל אשר מששים אלף רק חמשה יצאו / ונאמן להם כי חכמתם עמדה להם להמציא רפואת מחץ מכה הזאת כאשר התפארו / אשי בהם ייסד החכם היתר שלו / וגס הראיות אשר הביא אשר בהם הציב דלתיו נכונים הס / ואס כה נאמר / להם לבדם ניתן ואין לרופאים זולתם אשר לא גדלה חכמתם להתהולל כה / חלק בו; אך אמנם / גס עליהם אין אני דן דינם למזור הזה / ולא ישרה נפשי בי / כי מי נד קדוש אשר תמיד עיני ה' אלהינו עלינו / ומצוה וחובה עלינו להיות תמיד עינינו מיחלות אליו / ולשום בעחונינו בו יתברך / ועל צירי אמונה הזאת יסובב מאמרם ז״ל פ״ק דברכות אפי/ חרב חדה מונחת לו לאדם על צוארו אל ימנע עצמו מן הרחמים / ויובן בזה מה שאמרו בירושלמי פ״ח דתיומות סיעה בני אדם שמהלכים נדרך ופגעו בהם אנסים וא״ל תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואס לאו י נהרוג 1 "