Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · תשרי תקמח (1787) · p. [Seite 21]

זתקון הרוח לאדם׳ הפריזה על המדדה מאסה במקל נועם ורדה בנפשה במקל1 חובלים ־ והיא הביאה* התלמידים לידי תקלה; כי הש^יו אחרי גיוס חבה ריעיכם וחתבודדו מבני אדם . לא רצו להועיל ולעזור את הכליה ׳ ודתשהיהו בזרה תקון ־ד,עולכם אשר לא לתדהו גוצי ־ וכבדהבש נמצאו מחלוקות רבות בדעות כת כיתא־״אראס י כת פ לאימא ודומיהם ׳ כלמו ניאו ולא ידעו מה נבאו, עד כי נשאר הדבר בספק אבל החכמים האחרונים ׳ ובהוכבש מאמינים בדרה האמתית הנתונה מפי הגבורה ׳ הסכימו למשפט אהד וזהו * השלמות אבי המוסר תדרלשה נא לבאר את דבריהם היות הבורא יתעלרה שלם בכל שלמות מאין כמוהו ׳ הפין בברואיבש שלמים כערכם למען ירשו אושר האמתיי והצלחה הנצחיית , שם את האדם על הארץ ׳ בריאה שלמה מצר נפשה וחסרד־ז מצד גופה ׳ ונתן לו כהות וכלים ובהירה הפשית לעמוד נגד חסרוני הגוף ׳ ולהשלים את הנפש ובהיות האדכש בעל־1 דעת ׳ נוהג בחכמה ומוסר ׳ ומתקן את נפשז ׳ הוא טזעכש חיי הערהב בע״הז ולזאת יצייר החכם האמתי בנפשו קשר אמיץ בין היי הע״הז והע״הב ׳ ותורה וחכמה ומוסר.כמעלות מעלות הסולם המביאות אותו לחייבם נצחיים ׳ כי ירוממוהו להקחבז אל שלמותו * ומה יפה דרש עד4 זה רבינו מעיה בן מנחם זכרו לברכדת בספרו ירושליבש המחובר על־• האמונות והדעות *) ודל יילא יוצדק לאושר האדם׳ ולאמתת " הרעיון לאבזר כי יש פירוד רב בין דתע״הז להע׳הב כאשר " יציירוהו קצרת החכמים ׳ ואחרי העיון והחקירה האמתית " לא נחשים לשתי עולמורת " כי באמרת נצחיות נפשנו' ,, היא המשכרת הזמנית ^בלי סוף י הזמן י^יי ״ קצי r כי קשורים המרת בקשר אמיץ בהייבש הגצחיינש מבד*י (* reli§iofe &tadjt mtb מ0(1ז. m *DE. C01cnbeIgfof)Jt< 9C&fc&n. 1. ©. ij*