Ha- Meʾasef · 1787-01-01 · תשרי תקמח (1787) · p. [Seite 20]

והפעור, או המחשבה אער יקריבהו יותר אל1 תכליתו דבר הכמה * ולכל מששה אשר י ששה האדפש תחרה השמש מבלי בחון תחלה אס ישרה בשין קונו . וצדקה?1טובת חשו. ומסכמת שס תכלית שלמותו האמתית?1א יכין לקרותה בשם זזכמה ׳ כי אס תקרא תחבולה « או מזמה י או שרמה י וכדומה להכש / כל־4 אחה?־1פי שנינה , (?1א נקראנח בשם חכמה * ואחרי אשר ידענו גם גדר החכמה בדרך קיצור כללי 1 נתירה נא אחרי חקירה אחת נפלאה ׳ שמדו שליה רביס מהמחקרים אוהבי מחוקק . ואף שנאמחבס דבריהכש בשנוי מאמרים ובחריף משפטים ׳ נמצא רשיון כולם מהכיס **דבר אחד / אף כי גזרו אומר אליה בכה ואלה בכה ׳ וזהו : יךף^ כי אין. Sך דיר שיון ומחקר בעולם אשר אין?־1ו מוצא ויסוד מוסד הנקרא' אצה החנמיבש אב*) (פריגצייפיזם) והוא מקור דבר ההוא ׳ מנינו יזוכו כה משיני ומשפטי הדבר של כל גדותיה * ומחוק החכם □רם יגדיר גדר וגבול איזה הנמה או ידיעה ׳ לדעת אבי החכמה או הידישה אשר יעמוד עליה ׳ למען דשת שנינה ש״פ כלה * ונחלקו כתות רבות מהפלסופיכש הראשוניכם : מהו האב לחכמות המוסרית? והיתה נתאחרת אומרת איי המוסר הוא התענוג ׳ להורות; כי נאהובהמוסר למען נתענג ואף שהיתה כונת המורה על־4 תענוג הנפש שהוא דיר נצחיי . שחתו התלמידים הבאים אחריו הבונה ׳ נסכו לבם בשמחה ׳ ויתענגו בתשנוגות בגי אדם תשנוג גופני מאין קץ ׳ ויהי להם מופר רבם לרע וכת אהדת אשר בקשה לתקן‘ את המעות « דאמרו; אבי המוסר היא הטוברה לנפש לבדרת « זתקון #) חכמי התלמוד זיל שמשז במלת אב באנזרס אמת נזיקין , דצו בזה המקורים אשי ייכללו הל דבר ניזק ומזיק האפשריים זהמת היאבות אשר אין ראי זה בדאי 5ה , כי לכל אחד מהם יש לו כנה אשר אין לזולתו * אמנם כל שארי הנזקין נכללים בארב* האלה ובאים תחת גד- אחת מהנה •׳ <ק אגות מלאכות «כדומה * «שמור זה הכלל