Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · אדר תקמה (1785) · p. [Seite 12]

צב משיג יד האדם לקבל שפעמ טובת! : יהכה הדבר המשל© אומנו ואת אודומינו יקרא טוב ולעומד זה יקרא,רע הדבר אשר יהיה לנו ולאודומינו לחסרון : ומדעמינו כי ה' למעשה ידיו יכסוף כמאמר המשורר ישמח ה׳ במעשיו וממוך השמחה מולד האהבה : וידיעמו סובכמ כל מקרה ופגע אשר יקרה לכל דבר ואס כן הוא דופי נמן כה׳ אס נחשבהו לכילי : ירע עיניו לממ לברואיו הנאהבים לו די מחסורם ואחרי אשר הודעמיך אמ כל זאמ * מדע כי ה׳ חפז חסל v להטיב לברואיו * ואיך נכזב בעצמינו לחרף ה׳ צכאומ לחשב מחשבומ ברע כי נהפך לאויב לנו אין זה כי אס רוע לב אך נשים כסלנו בו כי הוא טרף וירפא . ין ויתבש ויהיו הרעומ סבומ לטוכומ אשר יגיעו לנו על ידם * וע״ל דכרמ כני אדם לאמר הקצור קצרה ידו מפדומ ולא יכאיבנו? בדנא מאמרון להון * הלמענכס יעמיק צוד ממקומו? מי עמד בסוד אלהיס ויגיד לנו מה הוא הטוב לנו? הלא לה׳ לבדו נמכנו עלילומ * והוא יודע דרך עמנו ״ מה ייטיב לנו באחרימנו : ולדברים האלה יסכימו מאמרים רבים מדברי רבומינו ז״ל* וזה אשר חזימי בחפוי להעלומ על ספר * מאחר אחד מקומו בב״ק עלה ל״ח * רב שמואל בר׳י־י שכיבא ליה ברמא כו" אמר להו מאי אימ לי גבי נחממא?בבלאי דגידופא היא ״ דאמרי מאי אפשר למעבד הא אפשר למעבד עבדו הנה ראה עולא כי המה יחשכו הרעה אשר הפגיע ה׳ כנו לרעה מוחלטמ ומהי זאמ נחממס מי יכול לדון עם חי שמקיף הימנו - וירע כעיני עולא דברי המנחמים ויחשבס לגידופים על טובמ ה׳ * וילך לו לכדו אל רב שמואל לנוד לו ולנחמו* והיה סוף דבריו במו של רבינו אס כשרה היא וראוי לצאמ ממנה דבר טוב על אחמ כמה וכמה דהוה חיה ע״כ " הורה בזה כי יודע ה׳ כניס אשר יקומו מאחרי במו ינאצו אמ ה" וינזרו לבשמ והיה בזה-קלון נצחי לרב שמואל לכן לקח אומה אלהיס יען נבחר מומ בכבוד מחיס בקלון והיה מומה סבה להציל אומה ואמ בימ אביה ממוקש רע ממנו : וע״וד אעמידך על מאחר יומר נפלא במדרש וירא אלהיס אח כל אשר עשה והנה טוב מאוד זה המומ הורו בזה חכמינו אשר להם ,החכמה למורשה כי גס המומ אשר חשבנוהו