Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · אדר תקמה (1785) · p. [Seite 11]

*גון ואנחה והצלה יעמוד מהס אז בהס כישע מרגשות רעוע החזקוע מהם י הנה קל מהרה יוציא הכסיל רוחו ואע קדוש ישראל ימיה ויאמר חי ה׳ הסיר משפטי ועועכי בריבו י• ואס לא אפוא הקצור קצרה ידו להרביע טובעו או להצילני מרגשוע הצרוע ולא ייסרני במבוע גדולוע כאלה: אתם רעי סורו נא מעל הכסיל הזה ואל עדמו בעונו - כי דובר סרה הוא על ה' ויחפה עליו דברים אשד לא כן סבו עיניכם ביע אחיטוב חברינו וראו כי הפלה ה׳ חסיד לו כמה הפליא מכועיו ויכהו מכה בלעי סרה - חרב עבר בארצו ויצורו על העיר ויבקיעו אועה אליהם כחוזק יד ויעלו איש נגדו העירה לשלל שלל ולבוז בז» זגס אל כיעו באו אנשים מצבא המלחמה אנשים עשוקים כדס גפש * וחרבם מרוטה לטבח * ויגזלו אע כל רכשו וקנינו* כי גס משכבו מעחעיו לקחו וכענעו הפשיטו " גס בניו גבנועיו הנאהבים והנעימים ספיר גז רעם נשאו כסירוע דוגה אל ארן אחרע וימכרו שם לעבדים ולשפתוע ורדו בהם נוגשיהם דעיעו אילע אהבים אשע חן מעטססע כדמה לרגליו - יען לא אכעה לחלל כריעה אשר כרעה עמו בימי נעורה בחרה •מחנק נפשה מוע מעצמועה * כל זאע באעהו ועודנו מחזיק בעמעו * ויאמר חבלי© נפלו לי בנעימים שוש אשיש בה׳ * והמנוע האלה הכני מאהבי באועו להטיב ׳עמדי י או והצילני מרעוע ה יוער גפלאוע שחע בלי * לוה כאוע לקרא בוטח בה׳ . ,עליו דברו בחזון גביאי ישראל והבוטח בה״ אשריו - <פן עאמרו בלבבכם פי לב האיש הזה יצוק כמו אבן י י לא יעאונן לאבוד מאהביו * ובשרו נחוש לא יחלה להולם פעס * אל עענו פיכם לחטיא אע כשרכס כאיש הזס, כי -מי יחוש חון ממנו לנגעים אלו הלא מיום קדמוהו ברכי אמו עד עע הויה בו יד ה׳ * כף רגלו לא נסה הצג על הארץ מהעענג ומתן על כני כיעו חסה עינו לחמלה וינהלם לכל כושל המגע בהם כמגע כבכע עינו ואין ברגע אחל יהפן לאכזר ׳• מעצים עיניו חראוע - מכביד אזכיו משמוע ^עקעם? חי ה׳ כי קול יללעס ירדו אל חדרי בטנו * ומאכבעו ומחמלעו עליהם יען נפשו כפר נפשם לו יחפצו בה ירי^ין. אך מנעורי גדלוהו העורה והחכמה ויכין בספר ושום שכל . חקר והכין כי חמן ורחום ה׳ ומטיב לכל בשר * בפי אשר עשיג