Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · אדר תקמה (1785) · p. [Seite 9]

פט ♦אץ חוששץ משום דרכי האחורי ומעשה שפקדו א" וחיה עשרים ♦חמשה שנים ואח״כ מח, אחר והוליד ה" כניס ואח״כ חח ♦אי הוי קכריהס כקרקע וצרורוח על גגיהס כמו שאנו עושים היוס אי אפשי לפקוד, וח״כש שיקום המח משנחו אחר שלשה ימיס " וא׳כ מוכת מזה דאיסור הלנה היינו דוקא כביחע״ג הקרקע וחוץ לארון , אלא שחניחין המחים כארון ומשימים אוחו כמערה ככזך או כקכר כנין ופוקדין עליו עד שלשה ימים שמא נחעלף , ולפ״ז חמה אני מדוע לא נשאר מנהג אכוחינן הקדמונים בידינו, וכפרח כמקום דאינא חשש שפיכוח דמים ואפילו אחד חני רכבה? ועוד קשיא לי על המשנה ( שחחוח פ" י״א משכה א") עיר שמחו בה שני מחים חוציאין אח הראשון ♦אין מלינץ אע הראשון ומזציאין אח השני מפני שאמרו כל המלין אח מחו הדי זה מנולי , מדוע לא זכר♦ בחחניחין דהחס עובר כלא חעשה? ועוד על הגהח אשרי שהביא המעשה דלעיל ואזמר חי שרוצה לגלוח אח הקבר של מח כיוס שלשה לקבורחו שרי ♦מעשה באחד ול׳ו , דחשמע שעד יום שלשה היה סחוס , וזה ראשון דבר שאי אפשי להיוח מונח סחוס כקרקע שלשה ימים חבלי ׳מוח , ושכיח הרי משמע כשחחוח שפוקדין כל שלשה ימים היינו ששזמרין אח המח כל שלשה יחים לראזח אולי יעיר מחרדמחו? סוף כל סוף הדבר הזה מאוד קשה עלי להעמיד♦ 1 על בוריי וחי יחן יארע פירוש כל המשנייח האלה י אמנם זאח לדעח כי אנכי חלמיד השואל , ועל הרב להשיבני , לא יצאחי להגביר חיילים ♦לפלפל עם הגדולים כי ידעח אח מך ערכי , וכי קצר דעח אנכי , ולא באחי עד הלום כי אס לשאול , לשמוע ללמוד וללמד לאיש אשר ישלף אח דברי חז״ל אחרי גיוו , מה אענה לו דבר . ♦היה האיש אשר ידריכני על במחי האמח , ויראני בטוב טעם ודעח איך היו קכורח הקדמונים ומדוע פקדו על הקכרוח , ואיך היחה פקידחס , ולמה שנז האחרונים הבאים אחריהם אח המנהג , ומדוע ימהר♦ לקבור אח מחיהס בקרקע, ♦לא יפקד♦ על הקכרוח בזמן