Ha- Meʾasef
- Journal
- Ha- Meʾasef
- Volume
- תקמה (1784-1785) (1785)
- Issue
- אדר תקמה (1785)
- Date
- 1785-01-01
- Page
- [Seite 8] (sequence 8)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 68% known words query
- IRI
…/9582265-9593580-9594148--0409-9594156- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
פח להס בקהליהס איש עתי אשר יקראו לו בשס מלאך המחצק, והוא מחנק את המת\ס טרס ירדו שאולה למען היות נפשס בטוח שקוברים מתים וודאין אשר לא יקימו עוד ע״כ״ל . ויהי כשמעי את דבריו נשתוממתי ואמרתי עת לעשות לה* להסיר החרפה מישראל, לבלתי נהי' חשודים בעיניהם כשופכי דמים ח״ו * -וכתבתי לו אגרת וקראתי עליו תגר , לאמור שזה מספורי הנשים הטוות לאור הלבנה , ואין ז>ה כי אס רוע לבב, אשר יפיץ דברים דברי הבאי כאלו בין ההמון, וכו״ * והוא האגרת הנדפס בל״א בהמאסף לחברת דורשי לשון עבר . (צוגאבע .1 וייטע התק׳'מד) שמה יראה הקורא את דברי באריכות - וגס השיב לי החכם הנ״ל אגרת הנדפס בספר הנדפס מדי חדש בחדשו בברלין ( כרלינר מאנאטספריפט פעברוארי 785ו , .108 וייטע) והודה לדברי, באתרו שלא פתב זאת כדבר ברור , כי אס מפי השמועה וכו" כאשר יראה מדבריו כספר הנ״ל ע״כ דברי הויכוח בין החכם הנוצרי הנ״ל וכיני אמנם עתה אלך לדרכי אל גדולי ישראל , והמה יהי, בעוזרי, להתיר לי איזה ספיקות עצומות אשר נפלו לי בעניז הזה , וכדאי הדבר הגדול הזה להרבות עליו העיון, ולהורות בברור גמור אס p עושה עס ה" בקבורת מתיהם ביוס מותם אס אץ? םר0 כל נציע הקדמה אחת והיא , גי אין קבורת ישראל בזמן הזה כאשד היתה בימים הראשונים כי המה לא חפרו כזר בקרקע להשיס שס הארון , . ולהניח עליו קרקע ואבנים , כמו שאנו עושים היום , כי אס כל קבריהם היו או קברות או כוכין, ופריך השה (מ״ק דף ח" ע״ב) מאי קברות ומאי כוכין? 'א״רי כוכץ בחפירה וקברות בבנין ופי" הדמב״ס כופץ שחופרץ קברים כקרקע וקברות הוא שבונין קבר על גבי קרקע י וכבר ידענו ממס" בבא בתרא (דף ק'א) שכוכץ היינו חפירה בכותלי המערה שמניחים שס) הארונות ואין משימין עליהם קרקע , וקברות הוא צפי דבריהם ה״נל בנין על גבי הקרקע וגס כזה יונת הארון מכלי שוס עליו קרקע וא״כ היו יכולץ לראות כל עת אל הנקברין, כל זמן שלא בצקו ולא הולידו ריח, אולי יקומו מתרדמתם " דאי לאו הפא איך יוכלו לפקוד על הקברות ותניא (משנה א"מס' שמחות ת") יוצאין לבית הקברות ופזקדין על המתים עד ג" ימיס ואין