Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · שבט תקמה (1785) · p. [Seite 9]

*זה* אזר וע&ך מזכרים במעשי בראשים , וכן חשך ולא אוד (עיוזם המ י״ח) כי אשב בחשך ה״ אור לי ( מיכה ז״ ח״) וכן כלס אבל אין tu ,.בעם אחד שיאמרו חשך *נגה לשני הכעיס לעי שאפשר לה-יוע אשך *נגה כאחד ומבין זה p הוא, כבר אמרנו כי שס אור .נופל ־לבד על השמש והוא הנקרא יו ס ׳נאמרו ויקרא אלה ים לאור מם ( בראשיע א® ־ה") והזמן שאיך בז אור שמש גקרא חשך והוא הלילה שנאמד ולחשך קרא לילה ( שס א" ו״) וגס אס •כעלג ההיא ירח ׳יקר הולך או שהאירו המקום שמשכים שס בנרזע רבוע , כל זמן שאין אור שמש על האבק ההוא בקרא חשך ולילה אלא שהירח או הנר הגיהו בחושך זה וסוף קוף חשך שמו שהרי בזמן הלילה אפשר היוע חשך .גמור בלי .גגה , אס הירח בחסרונו או גפעביס מכסים בגהו ולא יקרה קן|בממשלע המאור הגדול שהוא עמיד אור , ואפילו במס המעונן •וביום הגשם , לא יכשלו בני אדם בחשך , ני אורו חזק ובוקע הכל, וא״כ נכונים דברינו שאץ חשך ונגה .שבי הפכים , אבל הס בתוכרע, ע״כ כעוב בבר יא ע שני המאורוע, ולמשול ביום •וכלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך (שם שם י'ח) ואעה •עשאל אס שניהם מאורוע , איך יבדילו בין אור לחשך? ־והאמע .כדברנו שגס בזקן שמושלים הירח והכבבים ומפיקים .בגבס , יקרא חשך כעבור שאין אור והדבר־ י הזה עצמו מכדילבץ מלע׳השך למלא אפלה, חשך אינו אלא העדר אור. השמש , והוא זמן הלילה , -ולא יעכן היועו עם האור בזמן' אחד וכן גס אס יגיהז " ירח וככביס בקרא עמיד חשך " ואפלה מורה על מין משך שגס •האור והירח והכככים בהלם לא מעילו להאירו ולכן ׳•אפשר־המע-ו גס טמן האור , כשהשמש יוצא בגבורעו , כמו משנע העור שגס אור שמש בצהרים לא יי הלו לו , זה וכדומה -לזה בקרא חשך של אפלה , ובן כעוב והייע ממשש בצהרים נאשר ימשש העזר באפלה ( דברי׳ ל׳ח ל׳כו) למדנו שהאפלה -נמו עורו ן ושאפשר המעה -גס בצהרים , וכן למדנו שאפל *נגה גס הס לא יעכני המעס בזמן אחד , שאם יש נגה שום אץ אפלה והנה אס יחדש השם .לנגד עיני האדם ענין -מה ע״ד פלא שלא יראה עד מה גם בצהרים יקרא חשך כזה גשס אפלה , זזה :היה חשך של מצרים השמש יצא על הארץ, וירח יגיה אורו , וגרוע מאירוע בחדרים , וא^פ״ג לא ראו 'איש אע אחיו , כי השס חדש דמוע אפלה בגד עיני המצרים גדמוע עכלול שעל עיני העור , ויפה בארבוהו בבז” הנמק י , שלמה