Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · טבת תקמה (1784) · p. [Seite 9]

ואחר עוד נקפו זאת ומבשרי «חזה אלוה כלייזר לעי שברור לי שאיני אשס בדבר , כשאתבינן על מכותי בגוף ובגפש, אינני תסתגל על עצמי , מה מדרכי (ממעשי גרמו לי זאת , אכל אסתכל, על השס ב״ה גי תשוטטנה מחשכזתי לתזות כדרכי ה" ולבאר בהיכלו לדעת מדוע עשב ככה לאיש ישר כמוני * והמליצה תוכל להתפרש בדרן תימה , אחר שברור לי שאני צדיק , יעלא שנקפו המקפים מכות כאלה אתר עורי , ואחרי העור הבשר והגילין (העצמות ואיך נגעה רעה כזאת בעור צדיק כמוני, שבלעה בשרי ועצמותי וע״כ מסבת בשרי המנוקף אחזה אלוה ואתבונן למה עשה לי זאת * אז נפרש ראשית הכתוב על מכות בופו ואחרית הכתוב על תרפת נשמתו ומלת ואחר מושך לשתיהן, אתר עורי הוא הבשר והעצמות ואחר הבשר הוא הנפש וממה שקרה לשתיהן אחזה אלוה ע״ד שפרשנו , אל נכרש ואתר עורי על עלבון הנפש ונקפו זאת על מכת נפשו שזכר במענהו סנקמה־ל כני אדס , וערלים בחרפתס שחרפוהו , וכן מבשרי ממת גופי , -משתיהן אחזה אלוה ע״ל שפרשנו והכל הולך על נ1עס אחד שאין בידו לבקש הסבה רק אצל ה" ית" , וזה פי" מלת אחזה כפי האמת שהונחה תמיד על החושב מחשבות שכליות להבין דבר על מריו , פעמים יבין ופעמים לא יבין , <מ5 ואתה תחזה מכל העס ( שתות י״ק כ״א ) ואחזה אנכי אשית לבי ( משלי כ״ד) וכשנזגר אחריו ראיה ידענו שעמל על הדבר , כי מלת ראייה על ראיה גמורה שמתברר לן סד בר , ולכן אחר •ואחזה אנכי אמד ראיתי לקחתי חוסר , שבקזותו ראה ועמד על הדבר , ולפי שאיוב בחזותו לא השיב ברור דבר,אמר סתסאחוה אלוה ואץ כן בכתוב הסמוך שנוסרו גס שניהם , וכמו שיתבאר י וכן כן בקודש חזיתך לראות עוז! וכבודך ( תהליס ס״ב ג") שחזית היה למען יראה עמו וכבודו , גס בתורה נאמר על משה ואהרן ובניו והזקני׳ ויראו את אלהי ישראל ( שמות כ״ג) אבל על האצילים נאמד ויחזו את האלהיס (שם כ״ד) גס כשחלה נבואה על איוב אמר ועתה עיני ראתך ( איוב ח״ב ה") אבל קולס לכן אמר אחזה אלוה, והכן כי זה ענץ נפלא ולא נאריך במקום זה * ושמא תאמרו בחזו תך אלוה חטאת, כי היה לן לתזות בנפשך מה הן דרכיה ומעשיה שסבבו לן כרעותיהן את כל הצער הזה, דעוי- אשר אני אהזה לי ועיני ראו ולא זר כלו בליות* בחימי אני מזיתי את עצמי ומחשבות׳ התשוטטו 1 גקל