Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · כסליו תקמה (1784) · p. [Seite 4]

* דרכי הדק.דוקל, כן להכינו בספר מורמ ה", כן להרגילו דבר 3לשון צחה ונקיה; ולא זו כלבד שהוא'1נאה ללמדו דרכיי ההגיון *" כן להעמידו, על עומק. פשוסי הגמוביס־ כך להסיר כל שמנה דסש4מ מכלימו הנרצה בז מאמ הבורא ימעלה : אבל גס ראגי הוא ונאה לחבר סמי מלמודיומ האילר יחד , כי אחים מואמיסי הס יוצאים׳ מגדר הדבור , ואס בשמי אלה- ינוא אל הספר לדרוס לחקור ולמור , הנה־ שכרו בידו■ - וכבר שם חכם דורגו בהקדתמו על המורה׳, אלה המשפסיס-י לפני בכיי ישראל להיומ ביעקב לחק ללמד לנער דרכי הדקדוק; וההגיון. צרופים'•אד והציב לו שה יד ככללי יסוד ומי הדקדוק ע״ד ההגיון , אכל הכיח־ עוד מקום להמגדר־בו 7 לכל-חי שידבנז לבו לעסוק במלאכה זאמ , ובנן אני באמי להגיד אק אשר עם לבכי בדברים .האלה במאמרים אחמ אחמ , לא כפי- סדר הענינים , אכל כפי העולה על רוחי כפעם בפעס , וא® מקטני יהדעמ אנכי ושפל הערך, הנה: לא יעלי המלאכה לגמור , 'אף לא בך חורין. אני להכסל ממנה , <גל המוכך^־ מ3וא עליו כרכה י י <2י$מיף ׳ ־י .ליבוי הפרס-יס׳, ~רב4י הכולל- יי &עור הרג המבאר ס" .כמדבר על יד מדגום האשכנזי הצייו והנעים חהפלסוף האלהי החוקר השלם מהיר״מ חדיעסרא כו, כפע כאהלים נסע ה״ וז״לה ״ לדעמ הגאוך הוא-לשוך אהל, כי *מצאנו נטיעה באהל ויסע אהליאפדמ ובא הרפוי ממנו ע״א גקר שהרבים־ מהס ברךב בשמ0/.או " לא מציינו כפל המקראי מייבא אקל בה נדי היחיד וברבוייי־ " רק בחולם (יכו׳ " וממה אני׳ על הרב שמפי מדקיא גדול המוהר יצא כאלה הדבר י ס אשר' לא אמץ בס , 'ואיך שפא כלי הפסוקים כמוכי צהס מיגמ אהל‘ כמרי היחיד והפ״א ניקודה קוץ קנץ ע" מ ואדרבא לא מצאנוהו׳ בחולם רק פכס' אחמ< והלגמ לאךתלןה ( שופטיסי י^ט ס^) וגס שם יש לספקי׳ אס הוא אינו' ממי י י הרמי כאסרון יוד הרבים., כי כן מוינו סאנה כמקרא י׳ ומה שאמר וכרבוין, הנה זה אחק שמפרד