Ha- Meʾasef
- Journal
- Ha- Meʾasef
- Volume
- תקמה (1784-1785) (1785)
- Issue
- מרחשון תקמה (1784)
- Date
- 1784-01-01
- Page
- [Seite 12] (sequence 12)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/9582265-9593580-9594080--0345-9594092- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
כלה״ת נא אשמו ( ירון יןירא וישים היכי ויהי■ להם ] לגל אוהב ] ויקרא בי וכל דרכי¬ ] ולדוגמא : והמטר ג י גראשיןמן ספר חוב! §הט (P ■ קמו נא ן גסף י - נאום l פייבלג רבי התרח תלם המציי hm : כרצו! ן עם; חלקי ה בשורת ספרים חדשים מהעמקת הפר לקח טוב בלשון אשכנזי מוסר כלמתי אשמע מגור מסביב באמרס אלי : למה נפלינו אנחנו בני ישראל חימר האומות בסדר הלמוד וחמן הנערים? לקשור על לוח לכבס עקר ויסוד האמונה להכניס אהבת ויראת.המקום ב״ה בלבבם , למען ידעו נערי בני ישראל למי מברכים , ומה הס היסודות והעקרים בעבודת ה׳ ומציתיו? וכבר עמדו על זה הראשונים בספריהם הרב רמב״ם , גהחנזיל י״ בחיי בס׳ ח״ה , ובעל העקרים , והמה כתבו בקצור' כפי רוחב לבבם , אכל אשמים אנחנו שיעזבנו את .הדרו הטוב הזה ואין דורש ואין מבקש , ועל .זה יארד לכי שהיינו לחרפה לסביבותינו, שכמעט איז אחד מילדי העברים יודע להשיב חרפו דבר , כאשי ישאלו לי : מה העבודה הזאת לכם? ועל מה הוטבע עקר אמונתכם מחובת הלבבית ביט ובין קונו ובין איש לרעהו? ואמרתי : אין זה אלא שלא מוכר עדיין ספר המלמד לאדם לעת , ואת הדרך אשר ידרכו המלמידיס על סדר גנון , והקצור שנדפס מי״ג .עקרים להרמ״בס איני מספיק לפתוח לב הנער , גס לא נזכר בוי מאהבת הבורא ויראתו וחהחובות איש לרעהו; עד שמצאתי את שאהבה נפשי.אחד קדוש מדבר ה*ה הרב המפורסם מוהרר .אברהכש ילל ממשפחת הגאליקי זצ״ל בספר לקח טוב לחניך לנערים הכולל עקרי התורה לח זד״א ישרים דרכיו דרכי ל ,.וכל מעשהו כאמונה יראה ומוסר נדפס בודניציא 'ואח״כ בלונד? עס פירו* בלשון. תמי מאחד מחכמי נצרים יעוד לפעם השלסי בפראלקד בשנת ולן לפק וכאשר קראתי בו מצאתי עלהו לתרופה* לשון חכמים מרפא , אז גס בעיני יפלא למה עזבו האיש? אין קורא בצדק אמריו , ואין איש &ס על הלב שיהי' החבור הזה שער בפי התמקות, וללמדם על פה כי לקח טוב נתן לנו? וריח מבינתי יענני: אין ■ זה אלא שקצת המלמדים לא הורגלו בלשון שמשתמש בו הרב ז״ל, וקצתם המבינים לא יכלו לדבר בלשון אשכנזי כשפה ברורה להטעים הדברים כראוי , ובאמת לא נקל להעתק מלשין ללשון