Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · תשרי תקמה (1784) · p. [Seite 24]

עצמו מן האדר הקר באומו יוס , והלו עיפ חוצות. "ואפס* קולי ( הקאליקא) ימא רחמנא לפיזכון! האס השכיל זה נחדל להקיז דס או ליקח רפואה המשלשל כשביל סבה ההוה בשעאן? ואין דבר בעולם שאינו מעומד למקרי© רעיס רחמנא ליצלן והאלקיס עשה שיראו מלפניו ככל דבר אפילו הלחם אשר אוכל האדם להחיות. אח נפשו , אינו בטוח מן המקרים , וע״ו הורונו ר״זל להאודוא עי״כ במנחה שמא יארע לכר קלקלה בבןעודה , ומה נאמר עוד— אכל הדרך הישר לפני איש השלם , הוא שישאדל בכל מוקף ועוז להחזיק גופו עס היחול ורהוא לאדון אלקי עולם , וזה האיש הישראלי המשתדל בתפואה זו ואולה בטחונו באלוקיו הרופא נאמן , עס הבקשה שיסדו לאומרה קודם לקיחא דבר רפואה , טוב וישר הוא , דשא ברכה ורפואה מאא ד" ע*ז, ובאנאי קודס למעשה שיהיה זה בדוק ובחון ומפורסם לרפואה בין ההמון , ואס אח״כ ח״ו יארע חקרה לא טוב על צד הזמא , אין עלינו אשס , כן נראה לי ואי? לחטט לומר שע״כז סוב יואר לאלוא הבטחון והרפואה ביד השם לשעאו,ואס יגזר עליו השס שיחיה יחיה; וזה שמקדים עצמו נראה כמי שסר בטחונו מהשם ואולה ברופאים? זה דבר בטל ומבוטל כבר , מפי רכינו הגדול הרמב״ס כפי' המשנה פ״ד לפסחים ושבש רגז ושחק , ואין נחא לו מדיעה זו , ויחסה לדיעה משובשת , ובעיני עמל ואון להעמיק דברי ספר המצד , (יעדן בפי׳ המשנה סשה דבריס עשה חזקי׳ ופו' , וגנז ספר הרפואוא כו׳ , וממציא דבריו : שגנאי גדיל לחשוב עין על אדם שישתדל ברפואות גופו , ומולה עם זה בטחונו באלהיו, לומר שמסיר ע0 זה בטחונו מהשם, ומדמה זה לחולי רעב וכשיאכל נתרפא מחולי ככד הרעב , הא© נאמר שסר בטחונו מהאל על שהשתדל להציל עצמו מחולי הרעב , אבל האורה אמרה ואכלא ושכעא וברכא את ה" אלקיך שהמציא המזון , כן נודה לאלקינו על חיני רפואה והצלה שאין כהס איסור עייז וכדומה , וזולא זה יהיו כאיזה אופן שיהיה . ■ןר־־ח לפי׳ ר״שי שם בברייתא וז״ל וגנז ספר רפואות , כדכתיב והטוב והישר בעיניך עשיתי, ואחרינן בברכות שגנז p״ רפואות , לפי שלא הי׳ לכם נכנע על חוליים / אלא מתרפאים מיד עכ״ל וכן פ״י בברנוא וגנז ספר רפואוא