Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · תשרי תקמה (1784) · p. [Seite 23]

לא יבחר הרע במעופו משנים הנשארים , להיומ הסכנה מהם , אף שבא בגזרמ השם , מ״מ מסורה [ביד אדם לבחיר בסכנה היומר גדולה להממה ביד ה״ tאר־•} מורע העולה על רעיוני מכל המאובן במחלמ העיון לאסור איסור על האדם להביא עליו שוס סכנה קטנה או גדולה בידים , אמנס אחרי שובי נח ממי , ואחר העיון הישר נראה לי שאין מכל זה -ראי" לאסור כלל , שהרי אף אס נאמר נואש לתיןירמ מהו״רי צהלון ה״נל , מ״מ לוה כולנו חכמים כולנו יודעים מה שהחוש מעיד שכמעט אין נקי מזה,?והכל חולים אצל שנאה זו מחולי הנ״ל, וכל מי שלא עבר עליו עדיין כוס המרעלה מחולי זה , היא תולה בכת בלי ספק , על שיצא לפועל , וכל ימיו היא ממחולל ובדאגה ושממון , ורבים שמו לימא כאשר אירע לי בעונמי עס במי היחידה נ״ע, אחמ הימה לאמה , כרה ליולדמה , שגמגלגל עלי חובה ע״י רופא אליל , ובשצף קצף מחולי ה״נל , הלכה לעולמה מ״נצב״ה והנה אין זכרון לראשונים בעלי הגמרא והגאונים מזה בדבריהם, אכל האחרונים זעקו מרה על זה , ויסדו מחנומ ובקשומ על *ה , וכמב הגאון החסיד הסל״ה ז״ל , והובא במ״א הלכומ מענימ סי׳ מקע״ו שצריך להבריח אמ הילדים , אסייהחולי באומו מקום , ומי שלא עשה כן ממחייב כנפשו ע״כל , א״כ גקרא חולה כוודאי כל מי שלא פגע בו עדיין , על, דרך כי צרה קרובה כי אין עוזר מ״אשר גדר המרופה היא שצדק־ להקדים המכה לרפואה , על -כל פנים מזולמ זה הוא מסוכן היבה לשעמו , א״כ המשמדל במרופה בעודו כאבו וכעמו רעננה , ס" לא ׳יחשוב לו עון, אבל הוא מן הזריזומ, ומצזה דוש מרמם לגפשומיכס, •ועל מה שממו חמשה מששים אלף , אין זה כדאי לכנוע בשביל כן דבר זה בשם סבנה , אבל אנו מולין זס שהחולה •פשע בעצמו , או שמשמשיו לא שמרו צמאו מ הרופאים מאזהדומ חמוץ •ומלוח , וכדומה , אבל למעוטא דמעוטא כזה לא נחוש לסלק בשביל זה מועלמ גדול * למה זה דומה להקזמ הדס או לקיחמ טס המשלשל, למי שיש לו מיחש מעט , או בבריא החשממש בזה בזמן האביב להממדמ בריאומו , וראינו כמה אנשים שיקרה להם העלוף , וגס נשמע על צד הזרומ שאחד מיג בהקזמ הדם מה שהשם ישמרנו ׳! וע״י טס המשלשל , שלא שמר .עצמו