Ha- Meʾasef · 1784-01-01 · תשרי תקמה (1784) · p. [Seite 21]

V BSSB8B■,■ .! סכנתא לחומרא , ספק אמורא נמי לחומרא? שהרי ממקומו מוכרע "דשנא ושנא , שהרי באסור קיי״מל ספק ספיקא לקולא אפילו ככמה רעותות , וכאן גבי צפו'ר נמי ספק ספיקא , שהרי אף שנאמר שהיה נקוב , עדיין יש לספק, אס מנחש*ס אם משאר שרצים שאין להס ארס , וא״פה אסדינן משוס קומרא דסכנתא, א״כ י״ל בעלמא , ר״ל לענין אסורא , אין מוששין לשמא במקום נקב נקב ולבאורד״ן מזה מברא לדעת פרי חדש , ב״יד סי׳ ק״י שחלק על כעל הליכות עולס, והרי״בש והאחרון הש״ך כ״יד אהעלו דס״ס שאינו יכול להתהפך לא מיקרי ס״ס ונחשב נספק אחד , ובכאן א״א להתהפך ג״כ , שא״א לומר שאר שרצים נקבוה , וא״תל נחש שמא לא ניקב; שאת״ל נחש , נכר נאסר , וא״כ אמי שפיר לדידהו וקשיא על פרי חדש , אבל באמרי גס לדעת ה״שך קשה , דהוקשה לו שס בסי׳ ק״י מתדושי הרשב״א כא״ל דבנמצא צפורן של ארי יושבת לו בגבו וספק אס נכנס הארי אס לא , מיתר מ נזעם ס״ס ספק לא נכנס , וא״תל נכנס , שמא צפורן זה לא מיד הארי הוא, אלא בכותל נתחכך , ע״כל, וזה ג"כ אינו מתהפך, ועוד הקשה שס חכמה דברים , והשיב דבענין כזה אין צריך שיתהפך, שהרי כשתרצה לומר שבא חן הארי, תתפוס שבוודאי נכנס, וצריך אתה לדין מתחלה אס הוא וודאי שנכנס ומקרי׳ שפיר ס״ס אף שאינו יכול להתהפך , ע״כ תורף כוונתו בקיצור; א"כ כאן נחי אס כאחר שנחש הטילה ארס בפרי זו , צריך אתה לדין אס היה נקוב מקודם , וא״כ אמרינן שמא לא הי׳ נקוב , וא״תל נקוב , שמא משאר שרצים , וזה הס שני ספקות , ול״פז גס לדעת הש״ך לא א״ש , וצ״ע לעוד ים להאריך בזה בפיר״שי בד״ה ספק מים מגולי ן , אבל אין כאן מקומו .. ודברתי עד הנה שלא יהי׳ דברינו נעדרים מפלפלת כל שהוא היוצא חזה דבסכנה אזליכן לחומרא בכל אופן ודלא כהמרדכי וסייעתו שכתב בדבר שים בז משוס סכנה דינו כאסור , וסגי בששים , רק הוא חמור בזה דאפילו יבש ביבש במינו צריך ששים , ומשמע דככל שאר דברים שוה לאסור , דזה אינו מסקנת הפוסקים , / וכמו שהקשה בד״יז כטור סימן קי״ו , דתיישינן לגילוי אפילו כמאה סאה , וכן פסק מהר״יל כשלחופית דג שנפל לקדרה של בשר ״ ויעוין בט״ז י״ל ס״י ה״נל , וכפ״ח דחק לחלק בזה יעיין שס יב״עגד