Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · אב תקמו (1786) · p. [Seite 14]

אפשר לה לשוב למעלה גלי . שו© עיכוב זמן צלל וא״כ ראוי הי׳ להיוע . ם7ר הכעוביס וישוב הרות אל אלהיס אשד נענה וישוג העפר אל הארץ כשהי׳ ולמה זה הקדים שלמה בחכמעו שיבת, העפר קודם שיבת הרוח־ א״ו צפה שלמה שאי אפשר להרות לשוב למעלה עד שישוב מחלה הגוף■ לארץ / אשר לקת קשס כי האדם יסודו מעפר . *) קצ י ועוד הכה על קדקוד השואל והדחה 'מתשבעו באמרו דבר זה אינו מהלכות. הרבנים כ״א מהלכוע הרופאים — והציג ממולו לאחור מי לנו גדול ברופאים מהרמ״כס. ז״ל והוא כעב בפ״ד מהל" אבל אין משהין אע המיג אלא מדחין תסעל מיד וכל המדחה מסעו ה״ז משובח■ והנה ראינו שהרמ״בס מזהיר מאוד על מהידע הקבורה לכו׳ ומעתה היא חוזר על כל המנהגים ומראה אע כל העקמע אשר נוסדו אצל אנשי התברה ואומר כי ראוים המה לסמוך עליהם כי הנובעו על אדני הקבלה האמעיע ובחעימע המכעב ידבר בהכנעה ובהשכל נכח׳ השרים / וז״ל: יאקוה שהאדונים הגחלים פקידי הקיסר האדיר יר״ה ישיחו לב לכל הדברים אשר כעבעי ויראו שהדברים הס דברים המעקבליס ויסכימו לעשלע כפי דרכנו חא1 דברי המדבר בהכנעה המוכן עמיד לקולם קול הצפור •ן&,• אשר יצפצף כי זה רצון השרים האדירים פקידי הקיסר יר״ה להזדרז בוריזוע לקיים תצועס כאשר יצלו עלי עכ״ל הנגיד ממדינע עסטריין אשד כעב לי אע כל ונכאע מהמאורע הזה * * % * * * ועתך׳יא אשוב אני לדרפי לעורר ממשמע המעיין על דברי הרבנים הגאונים האלה , אשד לא רצו לבסל אפי' מנהג קל וקטן מעדע ישראל מיראע פרצרע גדר יולכ1; אספו וקבצו כל ראיועיהן בכת האפשרי לעמוד נגד השואלים ייי אבל כאחע נראה שכל הראיוע אשר הביאו אינם מספיקים ונזכרועיהס קלושוע זדקוע מאד מאד והנה מה שהשיב הרב הגאון. *) .קהלה י"ג־ ז' חי וישב העפר על הארז כשי\ «הרוח■ תשיב אל אלידימ «7 «ה;« •־ הגל הנד® אחל דקהלח — הפל יזנל ** *