Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · אב תקמו (1786) · p. [Seite 13]

i ך. t היופי סוב שהולך אתר זיווגו למצא אשה ולמצוא כתלה ומניח במקוס שבע זוגו היא שסאע״פב קשה מפחלה הפילו מהס וקשה לבס להפרד ומלויס אותו והולכים עמו עד מקום שכבר ההכרח לשוב ׳לכיפס ופרידפס היא כבכי ונשיקה וכשנפרחק קצפ מהס עד ששוב אינם ריאיס אופו א׳ לא׳ יוצא הגעגוע מלבא וכן באשר ימות לאדס קרובו כל זמן שמפו מוסל לפניו הכאב גדול מאיד זא״א שפנחמו כלל וככר אר״זל אל פנחמהו בשעה שמפו מוסל לפניו עד אחר הקבורה שנפעלס מעיניהם אז הוא זמן לדבר פנחומין א׳ לא׳ עד ששוב המפ משפכת מן הלב ואס זה .בקירוב שני גופים שאין קרבפס לבוק וחבור א׳ ממש ’והכל לפי הקורכה קשה הפירוד ועפה נשים לב לקרכפ הגוף והרוח אשרי בקרבו מיום הולד( דבקים יחדי בפכליפ החבור והדביק רגע לא' צפפרדו ונאגדלו יתד ועפה כמופס שמוכרח הרוח להפיד מן הגוף כע״כ שלא ברצונה עכ״זכלזמן שמונת לפניו היא ססה ומעופפפ עליו כאב ואס המלייס אפ בנס היחיד כנסעו מהם עד שהגיף נקבר כארז או כהספלקו לגמרי מהרוח וכסהו בעפר אז הרוח פשוב למעלה למקוס אשר חצבה משס כאב ואס השביס לכיפס אתר העלמפ בצפ מן העין- שלהס, וזהו מצד הסברא — *) וטבויאר במקרא" הוא המקרא הנזכר אלא שאני מוציא הדבריס מן המקרא הוכחה גמורה שפחלה היא ביאפ הגוף אל הקבר ואח״כ פשוב הרוח למעלה דהרי זה ידוע שי.עף הוא דבר גשס וצריך קוברים לעסוק בקבורפו ואפילו ימהרו במהירופ היופר' אפשר בקבורפו א״א בלא איזה העככפ הזמן נשיאפו לקבר והלבשפ הפכריכין והנאפו בקבר כל זה צריך איזה זמן אבל הרוח אינ| גשס ולא יעצרהל הגשם ואין עלייפו למעלה ע״יאלשים בעלי גשס שיצסרך זמן זיפיכף כאשר נפפרד מהגוף אפשר;יזוססי ,0 /ין לגין;;!;ל!׳ I ין הרוצה * אלו היי׳ שומריס J ניליגא \ ממיס ן סעס. 'ן־ ני נניס ז m מ!ן מאוד שמהם פכליפ היופר 5!ן הני1 :ר. לגווז t למי*ע־ז י/1 עמיו מיויימל•! ("* אחיו הדבל תחנת דברי הרב?ס מחסדיס על חכמת הנפש , כי מצאנו בזה די עעס להדחות מעת החת משוס צער «ןלוביו אשר לא *תנו הפגה לדתעותם «לס יכ«ןה רמת נעפל; אבל סוף דבליו גהמש׳ילו לוה דבקות רגוף והנשמה לא ידעתי אה ה& בנויים על חכמת הנפש תי לא^יוןפיתו *גס י71£תיה חש««י$ ויבקי«י0 * •יי• דבלי הכותב ז וישאל •3 לומר :יא א' י. שהו, :נו«נ v