Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · אב תקמו (1786) · p. [Seite 12]

ר הביא ראמיג ממנהגי החביא להניח מצה פחפ החוטם וייגר -המנהגיס המורים שאנו מדקדקים .מאוד,במיג " ז אמר שהמביא ראי׳ מן המשנה יכשמחופ פ״ח יוצאין לכייג הקברויג ופיקדין יכו׳ היא סיעה , כי לדעיגו כינת. כברייפא אינו לחיוב או למצוה כי אס רשיון המצה .לפקוד יפקוד ואין בו משוס דרכי האמורי כי אלו הי׳ הפירוש שהיא חייב או מצוה היה צ״ל שיעמידו שומרים לשמרו זלראייג •אס המצא ימצא שוס נזימן חיויג ולהביא לו דבריס מריחים וכו׳ *) .ה אמר שטעם האומויג הקדמונים ששהו איג מלגיהס זמן רב .אחרי מועם הי' משוס האובזפ והידעונים טימאויג ,רוח רעה , ושהאימויג אשר אנו דרים ביניהם היום הגס שהם .בעלי אחנה ואינם פונים אל חקי העמיס עכו״ס עכ״ז מנהג אבויגיהס בידיהם מבלי טעם וכו' וכו׳ כי לא רציפי להאריך והמשכיל יכין כי מים ■דברי הגאון .8 בא -בספרא ישרה ע׳׳פ דרכי החכמה בתכמיג הנפש -ובטבע ואמר כי הוא נגד השכל להשהופ אפ החפ כי ידוע פירוד הרגילים להיופ יחד היא קשה מאוד .ונחזי כמה צער מצטערים האב והאס בהפרד בנס מהם וק״ו אס הוא יחיד להם ואף אס הפרדו הוא לפכליפ היופך -ד-בדיו , בי מה לי התנועה מניעו י)ל הנ1ך מה לי אל הקבל , סוף סוף המן «11 חחוןומו, אנל לדעתי תהא התנועה מסוגלת ל-מתעלף הגס היא חתומע לגוקש!כי לבי חכמת הטבע ההעלבה דוחה למיתה אבל המקריים אשר למיתה אינם למתעלן <י אס מבחוץ ולא בטלו עדיי! פעולות כפחות הפנימיות כי אס שבתו עמדו .«!«עולתם , וא״כ ההבדל בין כוך לקבל אינו בי אס בבחינת הקימה חתר7מ? .שאפשר נבוך ואי אפשל בקבל סתום , וגם הפקידה אפשר בכוך * ׳ דברי הכותב . -*) לדעתי לשין המשגה פוקדין על המתיס יורה על המנהג שהיי לרם לישראל נעת ההיא במו אוכלין כל חחש ושורפי! בתחלת שש ואס גס א71ה להרב לומר מי שירצה לפקוד יפקוד , מה ישיב על כב" מעשיות המובאות במשנה ההיא נא »וליד בנים יא' שחי ביה שנים וא״ב נא ולאה כמה בלול מנהג הפקידה שהר«?ולדו מיס לבים מאיש שכבל חשבוהו «p דבלי הכותב .« /