Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · סיון תקמו (1786) · p. [Seite 15]

* I' ני אס לגנאי, לאמור : בגאות ודוס לככ תדברנה, כידוע למחקרי הלשון, וא״כ הפסיד הנוצה ע״י הלשון " שבם ע*ב עוד חנית לבנות רצון המחבר לומר למען כנות עוד בית כזה למחר אן נשחתה הפונה ע״י הלשון כנראה לף I, ע״ב כי הבשורה אנכי מבשרת א“ייח חיא מצערת קצרה ידיעת המבקר מהשיג כונת המאמר הארוך הזה אשי אינו לשון עבר , ומי יאמר בשורה מצערת או כשורה רחכח ■י ה" ע״א לא לריק אחזתי אלה המלות אחת אל אהת , גס זה יצא מגדר מהלך הלשון, ושפתו שפת דף לשון זר שבם געכוי רק בחכי אבינה קשה על המבקר להבין מחשבות המחבר ולדעת חה זה מנין בחיר ן שכם ע״ב הנה חשכת הלילה מתאים לנו נמלה גס זה מאמר לשון עס זר לאמור: דיא נאכנו איזט איינגפאללען אחנס לא כן יאחר העברי * ומפסוק , חשכה גדולה נופלת עליו. אין ראיה , כי שס יורה מלת עליו טעס לשון נפילה לכו׳ ובמאמר הזה לזר יחשכו גם הדברים מה התכונה היא כי נכריס המה באזני מליץ עברי רף ל', ע״ב אונרוו ברעיונה נאכדה הכזנה לזרות הלש!ן •'־ דף ז׳ ע״א להכין חצי לשונו הגס נאמד כנתזכיס חץ שחוט 1 לשונם אין לסמון על זה לכתוב חצי לשון , כי שס?לא תאר ללשון הרשת, איהרי צונגע איזט איינס דורכדריס גענדן