Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · סיון תקמו (1786) · p. [Seite 16]

קעו \ גענדן פפייל גליין " ואיך יהי/עף מוס לאתור חצי ■ל«;ו צונגען«פפייל f שם ע״כ יק סח י!ס V» יען גו׳י6 צי געלה גס ז? קשי עלי להיישירו ע״ד תהלך לשון עני " ואין להאריך י דף ח׳ ע״א בפסיעוו׳ וכיח התאמר הזה זר כעיני?י לא י ידעתי אס נמצא כמוהו כתלמוד הגס ידעתי כי איננו ככתובים והנה כמו זה יכואו עוד כחפתכ הזה מאמרים רכיס אשר לא יוצדקו כמליצה עברית, כמו: למרבי? בך עיר משכני , — איננה קירי שרעפי — יהלקרה (מלה זרה כעיני) ונהנה מאמרים אשר יהי' לסוב לנו כהוסיף המחבר ידו שנית להגיהם ולשמתס , למען יצרף את מלאכתו מלאכה נעימה וגאה לשמעה? ואס באלה לא ירצה יכתוב את הגהותיו על דף מיוחד ליחדו בספר המאסף " ולכן לא הארכתי בבקזרת הזאת לעמוד על כל מאמר ומאמר, ני איש לבב המחבר הנ״ל וידו בכל והוא ימצא את שגיאותיו וינקה מכתבו אך עוד אחת לי עס המחבר הנ״ל מדוע הציג שם כי* * המדברים האלה , וביחוד תעקם דרך צדקה בהיות שס כן משק כיתה, הלא לגאות וגבה לב יחשכו כל מעשי׳ נשאלה את שם נזה הלשון "הלא מרוצתך בין האנשים הגידה נא מה ״שמעת ההטיבו דבר ממעללי בתי״? ־— ובמאמר אחר תאמר צדקה "זכר נא כי עליך נסמכתי ממס בין הגדולים הלכתי" הכזה יהי מעשה הצדקה לעשות דכר על דבר השס? — ומה גס כי יפלא בעיני לאמור olV ״הגידה נא מה שמעת״ — הלא שס הוא המדבר והמוליך את הקול , ואיך ישמע? ואל ישיביני המחבר ממה שהתנצל בהקדמתו על הדבר הזה : כי אמת הדבר אודה לו כי לא יחשב לעון להפר מעללי צדיק , אמנם עת כשמע לברים כאלה ,יוצאים חפי הצדיק עצמו געלה נפשנו מ ונאמר כי כל פעלו אך רמי' וגבה לב . ־ והנני מוכן לתת תודה לידידי ר׳ מענדל הנ״ל כי זה ראשית דרכו במשעול המחברים הצליח ועשה פרי כחמד אף נעים , מלא מוסר ושכל סוב . וממנו יראו וכן יעשו כחורי כני עמנז הן בחנוך התלמידים הן במליצה צחה למען תרב הדעת כמיס ליס מכסיס * מאת אוהבו המבקר 4 4