Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · סיון תקמו (1786) · p. [Seite 5]

רב בא^ר דבר מלך שלטון, מי יאמר לו מה מעשה t יהיאך יעיז יצור לשאול לי1צרו אמ אשר העלים ממנו? * לד אמת הוא כאשר למדמני ני האל, הוא *וצד, הוא הבורא , כמב במורמו טעם נ" מצוומ ונכשל בהם החכם מצל האדם , וכוה לימד דעמ אמ העם , ני העובד הישר , והלב השלם , הוא אשר יעבוד אמ יוצרו באשר צוה / ועל זה הזהירנו כאמרו ממיס מהיה עם ה, אלהיך רב אבש כן לא ויקראו מצוומ לענודמ הנורא , ני « אם החוקים? לוי אני מאמין באמונה שלימה, כי גס המצומ, אשר נודע טעמם , הם מלויויג בעבודמו : אך מתשבמי הימה להוכיח , כי העבודה ה-זאמ , אשר לא נודע טעמה , מיטב בעיני ה׳ משאר עבודומש על כי שיווע מזבח טוב , והקשיב מחלב אילים רב כפי דבריך מעשי הקרבנומ נודע טעמם? לויי• בך ‘למדמנז רבינו מלכד הסודומ הכלולים בהם והנרמזים במעשיהם , המורה גילמה טעמים שונים : והס למען אשר לא יזבחו עוד לשעירים; אדם כי יקריב מנם, וסמך אמ ידו על ראש קרבנו , וכזה הנמוב גילה דעמו, כי החוטא בהוצאמ ממינו •כפר עונו, וכשיחמ ידיו על ראש בהממו ישים עליה חטאיו , אשר ימודה ועזוב וכמודה ועוזב ירוחם, וכאשר עשה היחיד על קרמו , הקהל חקה אחת, להס בשעיר החשמלח רב י הלילה לני לממ טעם עולמי למעשה הקרבגומ? לוי הס וחלילה מי אשר יעיז לומר כ* אין לקרבן טעם אמר , ומי אשר יבא אל ההיכל וחי ד לא אבוא לעג,! לומר , בי אלו הטעמים יספיקו; בי הם טעמי הפשט! ואני אמרמי לי יש הוד 'בדבר, ומקום, אופך , וסך ההזאויג יוכיחו; iJK כי לכל עון אשר חטא גמקן קרבן בפגי עצמו, והממממ ’אפר ממנו , מי יורם ומי .יושפל , מי על היסוד ומי מחמי ו,