Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · סיון תקמו (1786) · p. [Seite 4]

\ להשחימ וגזרו אומר כי האדם לא יעומד לא לשכר , ולא לעונש; זזה הוציא אומס מכלל ישראל מאמיני מורה שכע״ע וכירשו המורה כעולה על לבס; וכאשר גזרו מדעמס, זה אומר כנה, לזה אזמר ככהמקצמס כעי הקבלה האחימימ, ומקצמס כאשר בנו במה לעצמס לטח אימה מעל, עד אשר ככל דור שינו אמ טעמם ולא עשו הכניס אמ אשר עשו אבומס , והנס משונים נדעומיהס ובמעשיהם, כל רואיהס עליהס ישלמו, שרקו לימרקו שן " רב " אחר צאמס מן הכלל/היה כינינו מי שכמב נגדם? שסע.ח י ר' יהודה הללי 5על הנוזר הכה על קדקדס . •ואחריו בעל חטה דן הכה אומס הכה ופצוע לעס כל זה צא שבו חדרכס הרעה, ומן הממס אשר בכפיהם רב י אם לא נעבוד על מנמ לקבל פרס , לא נמנע חחטוא קיראמ העונש . " כדבריך כן הוא נמחימו למנוע עצמינו מן החטא מיראמ אלהינו יראמ הרוממומ; וכאשר הוכחמי נחוייב לשמור מצומיו מאהבה; ולהזהר מתטזא מיראה י רב שמ^ו? כני שמע בקולי ויהיה אלהיס עמך, אהובי אמ ה׳ אלהין בכל לבבך , בכל נפשך , ובכל מאודך : והוא ישמרך מכל רע , ישמור אמ נפשך וירחיב אמ גבולך : שימה יראמ האל נכת פניך , וראו כל עמי הארץ כי שס ה׳ נקרא עליך ויראו ממך חקירה שלישית• ירב « לוי אמיר לי הכלל, אשר מחמיו קובצו יחד המצוומ, המלויומ בעבודמ הבורא? לוי המצוות האלו הנס הנכללומ מתמ סוג החקיס , והם אשר לא נודע טעמס , באשר נעלו מן הטבע: והס דיני הטהרה והטומאה, כלאי בגדים , נגעי הבגד והבימ / סימני בהמומ, דגיס וחגבים, כין דס לדס, כל האסור והמומר, ועוד רביס מהם אשר לא פורש סעס הדבר " רב