Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · סיון תקמו (1786) · p. [Seite 3]

1. קסג ב מכתבים ד ב ד י ח ב מ ה ומוסר חקירדו ש נ * n " רב שמעון! שמעמיד מכין במורה יזהיר במצוומיה; אמור לי חילוק. המצממ אשר הס לעבודת. הנורא? #מעון" כל המצממ הס כאוממאהכמ דראמ הבורא: זמח:מ סוג האהבה נכללו כלמצממעשה: ומתמ jp היראה מצוומ לא מעשה, כאשר ראינו כי אכרהס אבינו, על אשר קייס מצוומיו, חקיו; ומורימיו; קראו אוהבו; וכאשר שמע כקול דברו; ונמנע משלומ ידו כבנו; אמר לו עמה ידעמי ני ירא אלקיס אמה רב מה היא האהבה; אשר חויבנו בה לאלקינו? שמעו?• האהבה לא מהיה מלויה כדבר לא למקומ גמול; י ולא ליראמ עונש, ומהי נפלאמ אהכמינו לו; מאהבמהכניס,מאהבמ נשים; מאהבמ הממון;ואהבמ עצמ-נו; סוף לבר נאמר בפינו ונודיע במעשינו; ני נוצרנו לעבדו/ זכי עבודמו מקדים כל מתשבמינו; וכל המעשה אשר נעשה רב אם האהבה לא מהיה מלויה במקומ גמול; איכה נעבוד אומו מאהבה, ומה נועיל כי נפגעבו? שמעו? כך לימדמני יכינו, כי מהטוב לא יצא רק טוב, J וסיף השכר לבא, ושכר מצוה מצוה, ושימר חצוה לא ידע דבר רע: אך עס ידעינו כל זה סוף העבודה לא מהיה מלויה, כי אס באהבה ולא על מנמ לקבל כרס, נאשר הורנו אנטיגנוס איש סוכי רב מדבריו למדו לשקר צדוק ונימוס מלמידיו, ועל אשד לא הבינו דבריו כחשו כשכר ועונש; ספר לי עמה האיך נהימה הרעה הזאמ כישראל, ואינה כשה הנגע ככימ? שמעון ,#ני המלמידיס האלה , אשר לא שמשו כל צרכם , לא הכינו דבריו וגבה לכס עד להשתימ,