Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · אייר תקמו (1786) · p. [Seite 15]

===«== קמג המקרא לטעמים אשר היה להתחבר ההיא כי לא היה מבני עמינו אנחנו בני ישראל אשר המורה מקובלת בידינו תדור דוד עד משה רבינל ע״ה רהורגלנו לפרש הפסוקים מכלי כניס כלל רק האמת לאמיתו ומתוך שלא נמצא כלשונינו פירש נכון בלשון לעז כלי שיבוש התחכמו עוד בדורינז לתרגם המקרא בלשון אשכנזי ואולי הי׳ כוונת המחבר כדי שלא ישיטו לחפש כספרי הביכל ורצה לתקן לפי דעתו אבל באמת אנחנו רואים כי אין כאן שוס תיקון «הנער בפרס ידע מאוס כרע ובחור בטוב כבר נשכח גל טוב טיב לשון הקדש ממנו ני מתוך שהמתרגם ההוא העמיק שפה לדבר בלשון אשכנז עמוק מאוד שלא הורגלו כו כי אס הבקיאים כיותר בדקדק לשון אשכנזי ומתוך שכבד על הנער להבינו צריך המלמד המלמלו לעסוק עמו 'רוב היום להעמידו על דקדק לשון אשכנזי ומתוך כך פנה היום ונשאר הנער עריס מעקרי התורה וגס מחמת שלא העמיד פירש המלות על כל מלה ומלה רק על המשך המקרא כראוי' לכל מעתיק ספר מלשון ללשון כמבואר כהקדמת המעתיקים פירש המשניות להרמב״ס מלשון הגרי ללשון עברי וכן התנהג המתרגם הנ״ל כתרגומו וזה הי׳ קצת נכין אס הי׳ מקדים שתרגום זה הוא לגדולים שכבר למדו וקראו ושנו אכל עכשיו שפשס 9ערגוס זה אצל קצת המבקשים דוקא ללמוד עס הילדים תרגום זה ומתוך כך נהפוך הוא שהילדים תכף בילדותם מוכרחים לכלות זמנם בספרי עמים כדי שילרגלו בלשון צת * אשכנזי כדי שילמדו אח״כ התרגום ההוא ונעשית תורתינו כשפחה המשמשת את לשון אשכנז שיתפשט בדור ופירש המלות של לשונינו, העברי אינם יודעים (אף אס הי' כוונת המתרגם לטובה כאשר הזכרתי למעלה כי כן חובה עלינו לדון את כל האדם לכף זכות וק״ו לאיש היופויסס לחכם אבל מה נעשה לתחלת המחשבה אס סוף המעשה נהפך לי־יעץ ולדעתי המתרגם בעצמו .מתחרט על'< שגגתו כזה והנה נתעורר פה ה״ה מיה׳ זוסמן גלוגא להדפיס תלרה לחמש מגילות עס פירש אשכנזי על המלות ולא נטה מפירש של המחבר ספר מלים גלל והוא לשון אשכנזי בלי סינוש אכל לא עמוק <כל