Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · אדר א תקמו (1786) · p. [Seite 12]

צב כזה (זיךקליגען)? יאח״ז פי'מלי! לן הבא אחריו אדן- איהס, ומהי׳ אס כן טעם המקרא: נשב עליו ונפחכמה? היפפאר לב נעור וריק כזה לעמול לפגי העלה ולהפחכס בקהל עס? — ופבפ יפרוץ פרגס כדייטטי זיא אויס מי, זה (זיא) המורה על ענין כזה על נקבה יחילה? וגס לפי לרכו הי' צריך להכפג במקרא הפרוץ כי יפריז הוא לשון זכר ♦ ויקצו עס וואר זיא עקל יד יאמר כן בלשון אשכנז? הלא עקל וועגרדד ר״ל לקוץ מפני לכר מה, צריך הטייפ כנוי נושא המאחר* ־אל הגבול שבז וצ״ל איהנן, מלכל שעזב באור הרמב״מן שפי׳: עס מארד איהנן אנגסט ובכאורו אמר שהוא מלשון קצפי בחיי די<בידו פרגס זיא מאכטן ארבייט, אין זה כמשפט הלשון i ואולי ט״ס הוא וצ״ל ארכייטן, אמנס גס זה לאו יספיק להורופ עצס בנין הפעיל , ומדוע סר מני לרך הרב הרמב״מן שפי' זיא טריבן צור ארכייט אן? למילמת פרגס צו דיא העכאממן הלא הלמ״ד למילדופ אשר פפורגס צו מושכפ אתריה נטייפ הכנוי אל הגבול שאליו זצ״ל דען העבאממן הן אלה מקצפ השגיאופ אשר מצאפי ככר כאיזה פסוקים אשר באו לידי , ויוה ירבו א?> יעצמו בכל הספר כלו? אוי לאופה כלימה, עס ה" איך נפלפ בהיופ לך מורי דרך כמו זה , מהרסיך ומחריביך ממך יצאו , ישחיפו אפ לשון ילידיך (יבלבלו אפ מוחס עד אשר אשר לא ידעו ולא יבינו לא כפג ולא לשון * ואל פאמר : מה לנו ולדקדוק לשון אשכנז , אנחנו אל לשוננו הקדוש שמני' מגמפ פנינו, איפה נלמוד ובה נדבק כל ימי חיינו? כי לא מחכמה פענה זאפ, כי מי זה ידע כצחופ לשון הקודש ויבין במקרא זכמשנה על ב׳ריו אס אין לו שלמופ בלשון אחפ זולפו? ידיעפ פכליפ לשין הקודש אי אפשי להשיגו כי אס על ידי העפקזפ המושגופ הנאתזופ בכל דבור ודבור ללשון אחר אשר שער בפיני למען נדמה דבר לדבר ונבינהו לזאפ היפה סבפ כל הבלבולים •והבערוע אשר נפלנו בו זה ימים רבים , מאפה פשפה הנגע לדרוש על כל מקרא ומקרא פלי פל׳ין של דברי הבאי ושטיפ , וגלוי פניס בפורה שלא כהלכה, כאשר יעשו המוכיחים והדרשנים אשי מקורס פפוח וכובע מאין הפגה פעם יפרשו הכפוב בדרך 'זה ופעם,.כדרך אאר,. וההמון ישבע לאמור שזה כוכפ העסוק