Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · אדר א תקמו (1786) · p. [Seite 11]

trf שהיא נאנס % .זהי' לו לכעוב -לפי ידיע-יגי , •דען שיין אדר דיא שענני וכן שגה בפרושו על יזנכת־ דר&ו פסוק ש"* אלס דא ערקענן (צ״ל אלס זיא ערקאנשן) ילא מצא נכון דבר* הדמב״מן •א לס ויא עדויאגן לפי שהי׳ החאמר הזה ככרי כעיניז ורצה להשיבו ע״י באורו והשקיע אע הטונה??לבד זה שלא הי׳ לו נפרש (אלס זיא) ביזקוס אשר ימצא שס הפעל מיוחל מכלי הממכר אליו פעל אתר כאשר הזכירעי לעיל " יעוד ואע לו דף אחד מיפ׳ שמוע הבא לידי , ואציג הכה איזה מלוע אש־ מצאעיס די להורוע השתמע הלשון על יד איש כעד ולא ידע בשיב הלשון מאומה פסוק א' וביתן בארו זיין הוחליישי העמיד הככיי , (פראכאמען) בלשון יחיד ח»ז רבים ■והד״ו המחברע לא ■בתר כלל• פסוק ה׳ , נפש רנה הגיה אע באור הרמב״חן ועשה שס כלשון <־.ביס מהבע פערסאו באמילו פערסאנן , •וזה א־־כנו נכון פי עבה זו לא משענה!-חיל ורבים , כעבין כזה •לפי שמלע גפש בלס״ק גחו מלע.פע*שאן־כל״א לא ישענו בי,ן ביחיד בין ברביס?&ותב£1 פאן זיא , והיא נגד דקדוק הלשון שצריך להיוע פאן איהנן , כי מלע פאן עעיתס אל הגבול שממנו * ־ידע, גקאנט אדר •האט וואללען קאנץ " לי ידע המחבר ההבדל בין פעל קענן , ופעל קאענן לא השחיע אע לרכו •י׳ כי קענן היא פעלע הידיעה מההכרה , וקאענן היא פעלע כיכולע וא"כ הי' לו לומר זואללן קענען אך אין ל־ו "להמחכר הזה לא• ידיעה ולא ♦יכולע ־״ ער האש מר מאללען •קאענען ~ זהבדיל! ■גיב איין מיסל , פה י־צה להגיה אע דברי הרמב״מן שערגס »אלאן! והיא מלע־ הקריאה *הזירוז, -כאשר ימצאו רכים בלשון הקדש כמז ביער הלשונוע^ ־אן לזיוע חסר דעע ■ה ע: ץ פגה אל שרשו רשרש אע הטעם . 1תהבמה מיר וואללן זיך קליגן ראשון לא ידע ההכד בין מלע (מיר) ומלע (ודר) שהראשון הוא כנד הגלף ברבים והוא בא על משקל ישר, והשני הוא משקל הנשא ׳ביחיד מדבר כעדו מחוש הגמל שבו , שאליו , ושממנו - 1שניע מי st כעל דבריס ינא דאמד ׳אס יאמר האשכנזי פעל