Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · שבט תקמו (1786) · p. [Seite 10]

משלי או כן סירך , כמן על כפויי טונה , מסלם רעה תחת טובה לא ״מגש רעה מביעו, ורבי© כהנה כאשר עס לבב המחברים אשר תבחרו / ואשר קטנה עבה ממעכי ואשיתס עטרת לראשי; ועוד שעה אתת בסקר ובערב ללמוד כה כתיבת לשוני« הקדוש 4 ולשון העם אשר הס בקרבו . בד שניס הנותרות ער היותם בני מציה , יפורשו לה© כל כ״ד ספרים עס פירוש מספיק אשר ממנו ילמדו חלק המעשי ומעט מעט מהחלק העיוני , דיני אורח חיים 1 ויורה דיעה ושבט מוסר , ועל הכל ילמדו ספר יחובר לה© ובו יפורשו תורע האדס באשר הוא אדם ותורת היהודי באשר הוא יהוד♦ ובו יאחר תובע האדם למלכו האזרח לעירו האיש לרעהו והיהודי לאחיו ונאמר בו (דרך משל) ני כלנו מי איש אחד נחנו אב אחד בראנו בצלמו ותבניתו , וכי רוב עשרת הדברים הוסדו על אהבע הריע כי ואהכע לרעך כמוך הוא עקר אשר עליו עלויה כל העודה כלס,* ויפורש מעשה הלל הזקן עם הגר, דיני גר תושב, ורב כהנא כאשר השיב מורק הזהב למי, ורבות כאלה : וכי משפחות האדמה לא חויבו כ״א בז" מנוע וחלק לעולס הבא שכר הוא להם חלף עבודתם , כי אין הקב״ה מקפח שכר כל כריה , וכל אשר ברא לא בראו אלא לכבודו , ויביאו ראיה חן הפסוקים , כל אשר יקרא כשם ה" ימלט , בי נשבעתי נא<ס ה", ני לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון , כל הנקרא בשמי ולכבודי ביאתיו יצדתיו אף עשיתיו וכדומה : וכי מאהבת ה" אותנו ומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבותינו הבדילנו מן העמים וקדשנו פמצותיו , ולפוס צערא אגרא אן תחת השמים ובכל אשר נעשה תחת השמש משפט אחד לנלנו, וכתורת האדם אין הבדל בין עובד אלהיס כתורתינו לאשר עבדו כמנהג אבותיו וני מיום ברוא אלהיס אדם על הארץ לא השמיד אומה על עבודתה , אן על אשד עזבו המצות אשר הס עיקר תורת האדם , הביא המבול על כי השחית נל כשר את דרכו , הפיל בוני המגדל על גאה * «גאון ודרך רע , הפך סדום ובנותיה על גאון שבעת לחט ועל כי •יד עני ■ואמון לא החזיקה , הכה המצרים בכל חכה על אשי צדרונו נגד תורת האדם, צרכי להשמיד שבעה עממים לא על כי עבדו לאלהיהס , כי אם על כי כל תועבות ה" עשו לאלהיהס ויוכחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים , ועד נאמן ע/,?נביא עמוס אשר יאה על מבי המיס ובהוכיחם על