Ha- Meʾasef · 1786-01-01 · שבט תקמו (1786) · p. [Seite 8]

עב צינור צועקים ככרוכיא, על כן טיב היא ללמד הנערים ראשית. חכמת. הניגון ואז כרמת. הימים כל העם מקצה יענו בסגנון אחד י ואין זה דבר אשר יאמרו עליו ראה זה חדש הוא, כי חכמת הניגון לנו היא , על כי אין גוי וממלכה אשר לה שלשים וששה כלי שיר וארבעת אלפים משוררים כאשר היה לנו בכית קדשינו ותפארתינו, ועל זה שר המשורר הנעים ר" עמנואל בן שלמה, "איך תאמר חכמת הניגון אל הנכרים? #כי גונב גונכתי חאיז העברים —״ והאמת היא כי בין אחינו בני ספרד לא נהיתה כזאת ולא ברעש ה" — אחד עשר, להיות בעמים בשבוע” בבית המדרש דרש תוכחה וזירוז המעשים הטובים , ני מהם ילמדו מבחר התלמידים מלאכת שמיס היקרה הזאת אשר היא כל האדם, יען כי נגש העם בשמחה ובטוב לבב לשמוע דורש טוב לעמו , ודברים היוצאים מפי החי מתישכיס על לב השומע החי יותר מהנקרא על ספרי המתים ומרגלא בפי חכם אחד,כי להישיר אומה ולעשות עם חכם ונכון די בהיות לה מלמדים חכמים ומוכיחים נבונים עתה איפוא אשר התקנתי עצמי בפרוזדור , לא אכנס לטרקלין עד אשר אס דברתי דברי , ואומר : כי אמת הדבר וצבא גדול והיא מיום נפילת עטרת ראשינו כי הלמו מדחי אל דחי ואין דורש ואין מבהש תועלת כולל , אין מבקר בין טוב לרע, כל ישראל בני מלכים הס, כלנו משרי קטרין, דורשי רשומות, מורי דינין, צופי במרכבה , אחים אנחנו, שוחט השור, מכה איש, זובח השה, עורף כלב, כל אלה בחרו בדרכיהם ודרך אחד להם, כלנו בני איש אחד נחנו כאשר היתה לישראל ביום רדתו מצרימה , וזה על כי היהודים האומללים שוו במעשיהם ובמלבושיהם, ובחילוק שעריהם בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו , בעצת נכאי רות והדיבר אין אתם , על כי הילדות והשחרות נהפכו למשחית, ובטרם היותם לאיש היו נשואי אשה ומולידי כניס אשר גדלו כמותם, ולוקח מהם קללה לכל העמיס, תחת אשר * כימים הראשונים קורא להם עס חכם ונבון f! זאת איפוא עצתי , אס תאבו שמוע בקולי ’בעוד כפתינו י רעננה , ומלכי ארן מנשאין את היהודים לעבוד ולמשא , חזקו והיו לאנשים : ונהיה גס אנחע ככל הגוים * ושאר *