Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · טבת תקמו (1785) · p. [Seite 10]

נח יפי־יז (משלי כ״ג) שהוא מענץ עקיצה דש כמוהו רפירוי ליבה אס נגייס לדנו עליהן . אף כאמח כל הענין הזה סובב יהולך על הכלל שאמרנו שמלבד שאין ליזפוש על מיסדי יחפלחנו בדברים גאלה, אדרי־א נביא מהס ראיה , ועל דרך משל נאמר מאה סייציכו הרואיח שחקנו לומר כברכה להפריש חלה אין ספין שידעו בברור משפט הפעל הזה כי כן הוא , ואנחנו עדת יש־אל נכימד .על כל דבריהם הנאמרים באמת וצדק וכשחמגו גס אנחנו בשרש פרעי במין הפעיל על הענץ ההוא וכן נאחד במלח מחל לני , המחזיר נשמות ודומיהם שלא נמצאו גלל דמקרא ונמצאו במטבע הברכויג , יכן אמרו במ׳יס ב״כ י\'כ ע״א ויקח ויחזיר מבעי לי'? ופשוטו כמשייעו שהיה לו לכרוב ויחזיר יאלו לא היה הפעל עברי צא היה מאמרם חסר כלום באמרס דשב מבעי׳ לי ״ — גם צא נכונים המה דברי המגיה ככיכת החורז לעשוק בס״ין בחת טעם שתהיה בונת הביכה על הפלפול בתלמודיי והמלה נגזרת מן כי החעשקו עמי (בראשית נו) הכחולה בס״ין , והיא טעות מפייה כניס• ראשון אין הוראת עפין מלח החעשקו מלשון ריב ומצה כמו שנבחר עוד ועוד לו יהי כדבריו , עדין לא חקן כלום , בעבד־ שלא נמצא השרש הזה במקרא רק בכנין החפעל ואין לגזור מחנו בנין הקל כמבואר אצל המדקדקים ועוד שאין זה ענין הברכה כי עקד כיונח הברכה היא על הטורח והיגיעה יפניח המחשבה הטהורה והשרת טרדזח עניני העולם מלבו כשעח הלמוד , והפלפול בכלל הזה, אבל לא שחהיה ענין הפלפול עקר כוונח הברכה (־עוין במ״א וט״ז א׳׳ח ס״י ח״ז) וזהו בעצמו ענין מלח החעשקו כלומר שהיו מרודים עחעצמו עמו כדברי הריב הזה והיא ג״כ ענין מלת־ ’נכס ככל מקום שנזכר בדברי ח״זל וכ״ה דעת 1 •אינקלוס ר״שי הדא״בע ור״דק ושאר המדקדקים ומפרשי המקרא ואין פוצה פה ומצפצף להוציא החלה הזאת מענין עסק שבדברי יז״זל, האמנם שכתיב ר״שי ז״ל עשק ערער אין כוונתו להיות היראח המלה הזאח מיוחדח על הענין ההוא דוקא, רה שבא ללמד על ענינו במקום הזה , לפי שלשון עסק כולל כל העניניס הנעשים חחח השמש אשר ישים האדם אל לכו ויטריד אח מחשבוחיי כהס אס למלחמה אס לשלום או לשאר העציצים * צק הורה ר״שי ו״ל בלשונו הצת שגמקוס מ* ענינו על עסק?ערעגי