Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · טבת תקמו (1785) · p. [Seite 8]

,שהס .מלשון ארמי כ' לא מילדי העברים המה? הגס שלא .נמצאו במקרא $ — הנה כמי כן לא נמצא שרש יכך ותרס כמקרא, וע״נז לא עלה על לב טהור הרמ״בס ז״ל לומר בהם שאינס מלשון עברי, רק י/לה החסרון כידיעתנו ויתרון הכשר יזכמיג הלשון הנודע לח״זל , וכן נאמר ככל הדומה לזה מן המלות שהשתמשו כהן כסדר תפלתינו• כי לולא שידעו חיסדי התפלות שהמלויג ההן מוצאן ומובאן מלשון העברי , לא היו משתמשים כהן החכמים השלמיס ההס כעלי הלשון הצתה, וצא היו נוי/ניס להן מקום בסדור הי/פלה , אחרי שכל מגמת פניהס לברר וללבן אי/ כל דברי קדש הלוליס , ולא יעכיר זר בי/וכס וכדברי הרמ״בס * ולכן אס המצח י/מצא איזה דבור בלשו-נס , הנראה מי/נגד לדרכי המקרא, לא נגזור כתתילת הדעת על היוי/י שלא כדי/ ומשפש הלשון , רק מוטל על כל איש לי/קן הדבור ההוא .בכל מה דאפשר , עד שיהיה דבר דבור על אפניו , כי הס .היו כעלי הלשון , ימי משלנו יגיד על פניהם דרכיה® כי לא כן עשו במה שבחרו לפעמיס משקל או פעל אחר מחה שנהג המקרא בו? כי לולא שידעו צי חק לישראל היא המשקל או הפעל ההוא לא היו בוחרים פו , ולא זו בלבד שכונו בלי ספק על ההוראה המיוחדת. המבדלת. בין הנרדפים , יש ג״כ ליחס אל בחירי/ס במשקל אחד יוי/ר מבזולי/ו להיות. כוני/ס לרמוז בו על רזיס נעלמים מפלאות. י/מיס דעיס , זעכ״ע כלס שרשי לה״ק המה אף שלא נמצאו במקרא ומלבד מה שהשרשיס הנמצאים בתפליתנו יש להס משקל לה״ק הנבדל ממשקל לשון הארמי , הנה גס מלוי/ הטעם שאין להן משקלים כוללים יש ייהן כמשנה ונוכל לקרבן בנקל אל לשון המקרא נמו מלת מנין שענינה השאלה על מקום מוצא ההלכה , היא כעצמה הוראמ מלי/ מאין כאתס (בראשית מ״ב) רק שבמלת מאין כערבה הא״לף, וצי״רי המ״ס מורה על חסרון הנ״ון ממלת מן , יבמלת מנין כ/יכה הנון, והא״לף ממלת אין נבלעת כמנהג א תיות א״הוי ע״ד יתן ה" את שלתך (ש״א א״) שהיא כמו שאלתך ועד"ז מלת אפילו מורכבי/ מן אף אלו והלמ״ד דגושה והראוי בחסרון היו״ד אחרי הפ״א רק שנהגו ח״זל לכתב היו״ד אתרי חירק קטן P)