Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · כסליו תקמו (1785) · p. [Seite 12]

סד סוף ר;תה " ני כל המל!/!עושה מה; ודנריו מעיז!כשרון המע 0קי( געד־ס עלי ח>1ו , על פניו די ושטי כזב, ן!א יפרקהו כצי בדזו מאן/ שניה מעני שנהמי חמן1; רבוי חלק אתד נזדועו זיא השוקד ומאי ככל החנת! מחזיז מ אפלטון גי) היא מעורב בענין הזה מיס רחב 1 יוחס לא ה! לעפעפיו מ מקיצנז מן?עולה כי׳; ״מה שזכרת. מעכין בואך אצלי , כיא מבוא כרנה על דרך הביקור לא לקבל תועלת הלמוד , כי קצר זמני מאוד כמו שאספר לך " אני שוכן כמצרים והמלך שוכן כאלקאי״רה ולי על המלך מנהג ככד מאוד, אי אפשר לי חבלתי ראותי בכל מס במחילת. היזם , אמנם כשימצאהו חולשה או יחלה א" מבניו או מפלגשמ לא אסור משס, וכשלא יה|יה שס מכשול ולא יתחדש שוס תדוש,, ■אשוב למצרים אחר חצי המס, על כל פניס לא אגיע קודס , ואני מתרעב, ואמצא האכסדרות כלס מלאות. בגי אדס גויס ויהודים כהס חשוב ובלתי חשיב ושופטים ושוטרים אוהבים ושונאים ערב רב ידעו את עת שובי וארד מעל הבהמה וארחן ידי ואצא אליהם לפייסם ולרצותס כדי למחול על נכודס להמתין אותי עד כדי שאוכל אכילת עראי , והיא מעת לעת , ואצא לרפאותס ולכתוב להס •פתקית ונוסחאות רפואות , חייליהם לא יסור הנכנס והמצא עד הלילה, ולפעמים באמונת התורה! עד סוף שתי שעות מן הלילה או יותר , אספר להס ואצוס ואדבר עחהס * ואני שוכב ברקדן חרוב העיפות, סוף דבר לא יוכל אחד מישראל להתבודד עמי זולת מס השבת אז יביאו כל הקהל ואגהיג הצבור ממה שיעשו כל ימי השבוע י " וזה טופס הכתב בדרך קצרה אשד כתב לבנו החכס בדמותו וצלמו על אודות ספר המורה שחכר וזה לשננו : 1 "(*U! כי אני מוחל על כבודי וממתר על עלבוני הרכה ושמע ממני ני אני לא חכרתי זה החבור כדי להתגד׳ בו בין היהודים, השס יודע כי לא טרחתי גו ראשונה אלא לעצמי ולנפשי " ואני ידעתי ונתאמת אצלי כי יפול זה החמר כלא ספק ביד מקנאים ויגנו יפחיתו <ןעלעו , ויפזל בלא ספק לשרידים אשר ה,׳ קורא על האמע וכי" שאתה אחד מהמונס ואפילו לא יהיה לי בזמני זה זולי/ך, די לי• — ודע כי יש הנה בעירי אנשים אשד אין להס שס בלל וכו" ותגיע להם מן הקנאה שלא רצו לעיין בזה החיבור כלל כד* שלא יאחר עליהם שקבלו */«”עליב (אתה הקורא אל תתאדס כדברי החכם הזה , קרא גא אותם פעמיה ושלש , כי אמת יהגה חינו , אמנם ידעתי כי האמת ימחץ — אף ירפא) והס בפחות v