Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · כסליו תקמו (1785) · p. [Seite 11]

ארחותס , נעז מעגלים — זה חלק מחרחר ריב , וזאת מני; עורר מדנים * המה יאכלן, זכרונס כעשן יכלה ג■ גס קנאתם גס שנחתם כמוה© יהיה ,־ אמנס זנרון הצדיק יעמוד לדור דודים מעשי ידיו להתפאר לא יבולו; ובקרב ספריו יחיה שמולתהלה ולתפארת עד אין קן! — כמן הפסל, נסך חרש מעשי ידי אמן, בתכנית הדר ומיושר המחוקה בגועס הצבע , כתפארת אדם חי , עומד מול מסכה הנסוכה מידי חרש משחית.; אז (מפאת. שהדבר נכר מנד הפנו כיתרון האיר אן החשך) הרואה את הפסל 'הראשון , יבכר לתת לו פי שניס יקר וגדילה , לו משפט הב ־•■רה בחנמ: וכשרון המעשה , כאשר שאחותו הפסילה הק׳ בה אשר נפחו תעמוד משחת מראיתה לא תואי ולא הדר לה ומגדלת ומחממת מדרגת מעלת הנכבד והמסולא — כמו כן נכר מעלת צדיק באמונתו יחיה, כיוס חסה ימריבה כאשד יעמדו נכחו כני כלי שם יען הרמ״בס בכל הקטטות ושנאת חנס והמריבות והכזויס שעירי עליו , היה מן הנעלבין ולא מהעולבין, שומע חרפתו ומחריש , לא היה פיצה פה לבזו< ולהקל ככבוד אחד מהס , ישב בדד וידום עד כי יעבור הזעם ויתר תפארת מדותיו הלא הס גלויס ונראים מבין ספיר ספריו ותבוריו אשר כתב לבני ותלמידו , שהוא היה עניו ושפל רוח מעורב עם הכריות, זריז לעשות חובתו ומהיר במלאכתו , אוהב טהר לב חיאס ברע ותמיד חושק לשפוט עניי עם ביצדקה ולהושיע לבני אביון לדכא עושק נקי כפיס, מורגל להעמיד מדיתיו תמיד כנקודת האמצעית וכורח מהקצוות, והרגיל מנעוריו ללכת בדרך צדיקים לשבת בצל א$שי מדע , ולהתאבק בעפר רגלי חכמים ללמוד מצדקת ,מעשיהם , הולך ממיס ודובר אמת בלבבו, תוכו ככרו ולשונו מדברת מה שלבו חושב , ונעלה על כל בני דורו בתומתו וחכמתו חונן דלים מבקר החולים העניים ונותן להם רפואותיו מיבה בסתר צדקותיו ומאזני כף אהבת אדם מפריע על כל מדותיו הטובות, נוטה שימו לסבול עול הציבור ועם רוב חולשתי ורפיון נחות גפשז וגועל היה מתימד והתבודד ללמוד וללמד , ולמען הראות תפארת יקר רוחי והוד תכונת נפשו; אעתיק הנה בקיצור נמת מעט מדבריו אשר נתב לבנו ולתלמידו הנ״ל וזה לשונו : "מה