Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · כסליו תקמו (1785) · p. [Seite 10]

f ארחתס 1 ' ן מנ^ עורר הי 1 נססניומכט > יזעשי ידי( ל׳ ־ ולחפיוות עד; כמו הע ׳' הח ן מול מ&נ: י ן גכר מנד ה | -הרי!שון, יד f המירה נחג * הקינה אשר; לה ומגדלי;; נן ככר מעל 8 יעמדו ננזו י קנס והמויכו ■ מהעילנין, ז (להקל נננוז ■ ה!י:ס <יח * סטי סכרי«! עטי וקפל ח י; במלאכיו, י עני' עס 55? : מורגל להעמ \ והרגיל קני: י ילהי/ח־ק ג" * ממיס וחכר , תושג, ז» : קכקר החול : ^קיידו ימח ניסה שיקו נחזיג נע® ו?ראי; קעא כקיצור נמר זוה ל®»: הקרל׳עאל עס אשר היו היהודים יהנלדס אליו גשמה גדולס וללעג וקלס כעי הגויס , אז קס הרמ״כן ויכיגוב אגרות, לקהלות א״רחגניען נאימא״רא גס קאט״אלניען לנדות ולהתריס את רבי שלמה עס פני תלמידיו עד שישיג? מדרכם הרעה אשר העוו מצחם להוציא לעז על הר״מכס י גם רכים מזקני ארן הסכימו לקיים ולקבל עליהם כגל הכתוב ע״י הרמ״קן וישלחו נתבים בכל גלילותיהם כדברים האלה• »וגעת הזאת לבשו בגדי חרדית ועטו מעילי קנאות , חזקו ונתחזק בעד עמינו ובעד תורת אלהינו לבל תהי לכס לשמצה , והירא דבר ה" כאיש מלחמות יעיר קנאה בלי כחל ויראה , ויקנאו לחשה ולתורתו הקדושה , המושה אותנו מיס השכלות , הרחוקים אשר שמעו בעים הגידו את כבודו ושמעו הולך בכל המדיכות •״ *חכתה קמו שלשה חרשי משתית והס משיתים את העם ומדיחים לכתוב מדורות על הרב הנזכר . ולכל איש אשר נשחת לכו ומותו , וכהתה עינו יפתוס כפיהם ובלשונם יכזבו לו להוליכו במחשכים עד אשר החרימו הקורא כש׳ המדע וס׳ המורה, לזאת יחרד לבכינו והנה באש עברתינו יקנאתינו דירגו לכל הקהלות אשר בכל מלכות אראגניען להקהל ולעמוד על נפשם , להיות ידיהם עמנו להלחם בהם ולחדש שס שמיס המחולל ביניהם ולהסכים לנדותם, להחרימם ולהבדילם מקהל (כאשר עשינו לשלמה כ״ר אברהם ושני תלמידיו דוד ומכיםC אס הס שתו פיהם או ישיתוהו לדבר על הרב הנוכר עד שישובו מדרכיהם וממעלליהס •» ־!יהמהלומות האלה הגדיל כמה שכיס , עד אשר גס רמי צרפת שבו מדרכם ונחמי מאשר עשי, ובושו מאשר כתבו, ופלחו כתבים להתנצל לפני חכמי פראווחנצי; ושם אב הטומאה המעורר מדנים הוא שלמה בר אנרהס ושני תלמידיו הדוחים לו חתרי אשר ראו ני לא נתקיים תחבולתם ולא •עלתה בידם מחשבתם , לעלות אבר ולהגביה עוף מעל הנשר הגדול אשר יפרוש כנפיו , לעלות אל השמש , עומד לכס עתים תל שהכל פינים אליו, ואין גס אחד מהחכמים אשר הגירו מעלתד ומעלת חבוריו נתנו למוש רגליו, ורבים מעמי הארץ החלצו חושים להלחם כעדו ולהצילו מכף מעול וחותך , אז לעת וקמתם מימת נזרקה בס, עזבו דרך. ה" והלנו חשיכיםשרוכי© ארחותס ,