Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · כסליו תקמו (1785) · p. [Seite 9]

בזה וכו" ואעס חשדעס אומי על לא *חמס , ירא ה* וישפוט! — מ גם הרב רכינו משה כר נחמן היה כסומכי נפשו וכעוזרי ידו ליגמכו בימין צדקו , ולדבר פיגומי בלבבו להענצל על אודויג המורה אשר הרעים ארץ והרגיז ממלכזע, וילבש צדקה כשריון , ואהבע אדס למזח יחגור ■, להשביע אויב ומענקס,, ובזה יבוא אל המלחמה שערה "אל נא רכויגי י כבהמוע מחשבוני , *כעכניע שוו‘ אוכל עשב, כעכו לי מאיזה טעס דנעס לחיבה? —■ יל ארן צרפיגי רבניה ושריה כלס הסכימו לנדות. אע כל אשר יהגה כס׳ המורה יס׳ המדע , למה פרשעס לרוב הקהילוע רשע החרס , לשאול באלה נפשס/ ולא. נעעס כבוד להרב הגדול? — פערעיס פיכס ו^עערעס ב57רי0 נשמעין למרחוק באמרכס על הגאון , יש לנו גדול ממנו שנעשה צדוקי — הנה זאע לא צדקעס , לא דכרעס נכונה , ואוכיחה ואערכה לעיניצס , כי לא אשא פני איש , ואל הגאון ומוראו אקנא *הלא שאלעס עוכרי דרך המאריכים לשין ומפליגים לספר בשבחו של הרב הגד1?1, במעלע חסידועו בעוצם עמעניעו בגדולע;יחוסו ונדבע כיסו? אס ראיעס ספריו? אס דקדקעס בחבוריו? השמעעס איעו יובעט בדברי חז״ל? ויוער מן הדין לא לכס להקל ראם כנגד שער המזרח — מי הכה הצדוקים אשר היו כסיס בעורה? מי גען למשיסה הבייעוסיס? הלא הרב עשה זאע! — והנני מעיד עלי שמים וארץ , כי שמעעי ממגידי אמע שבכל אדצוע מלנוע תימה היו מזכירים שס הרב בכל קדיש, בחייכון וביומיבק ובחיי דרבנא משה בן מיימרן, ולמה רכועי עבלעו אע נחלע ה"? — וכו" * (כאשר יצא הר״ר שלמה חנטפיליער לערבוע רעה והשחיע אע דרנו ונעשה מלשין ומוסר ואכל קזרצא בי השולטן זהכומריס , לשרוף ספריו עד שהגיע הדברים אל הקרד״ינאל