Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · כסליו תקמו (1785) · p. [Seite 8]

ומטאמך מכופר זכ״ו וככל זאמ מציה עלינו לחוס ע3 כבוד של הרח״כס ולהודות. כי היה כדורו כאיש חמודות., ולו ככל חכמה עשר ידוע, ותמר מי*יה מדומיו רבוע ׳ וחייבים אנו לדון.אומו לכף וכומ ונו" * ו^ל האגרמ הזה השיב רכיכו דיל קמחי, גס נפשו עליו ממעט* לשמוע חרופיס על איש האלהיס אשר אין עול ככפיו , ואין בו שוס משא ועין , זולמי אס שמחשכומיו כעניניס שכמב בחכוריו היי זכים ובהירים יומר ממחשבומיהס אשד לא מחשכה כ״א מזיממ מפל כריר חלמומ , ואס גסומ הרוח וגאון לנב הכה כעזרון אמ עיני שכלה מכלי ראומ הנוגה נגדו כמסלול ודרך הקודש , מה להס כי ידכאו כשער במ רכיס אמ הפקח הרואה כאממ וכממיס המראימ הבהירומ יישמתי לב ומשיכומ נפש? מדוע דכרו סרה על איש אשר אין 3ו נפמל ועקש כדרכיו מנהגיו ומדומיו כאשר שונאיו עצמם בעל כרחם יספרו שכחו , אס טח עיניהם מראומ מכלי מסוה — וקדר עליהם היוס , והשמש יהפך להס לחשך , וימששו בדעומ הבדויומ ומזימומ ההבלים כעור כצהרים? — על כן עטה כמעיל קנאה ויקנא למשה כמחנה העברים הנצים עליו , ורוח כביר אמרי פיו ר "יהודא אמה יודוך אחיך וכו" אכל אערכה לפניך ואיכיחך כי הוצאמ מפיך מילים , וה" הוא יודע כי לא גכה לכי ולא פנימ אל רהכיס ושטי כזב ולא נטימי מדרך כאמונה , ואס הרשעים הוסיפו וגרעו לגנאי להאשימני בעיניכם המה אמ עוונם ישאו ואמם לא מנקו כי חשדמס נקי חנם אכל באמרך כי הרב הממיס על אויביו ימגכר וקראמ לכל קהילמינו ע״וברי דת — הן זאמ לא צדקמ .כי יש בכס חכמים גדולים ורבנים שטובה צפרנס מכריסו-סרמ מן הדרך כהחויק יד בניבליעל, ונחנומה? — לא עלינו מלונומכס כ״א עליכם ואס נשים המלמוד כינינו וביניכם ידענו כי נצדק , ואנחנו הס המחזיקים בדמ וסומכים דברי חכמינו — .כמינו עחוח לרוחה , מפרנסים עניים בצנעה , עושים צדקומ בכל עמ , העל אלה יאמר ^רברי דת? — חליל־־ י ואס אמאמן לעלומ כסולם אשר הקים לנו הרב מודה צדק אין מימה