Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · מרחשון תקמו (1785) · p. [Seite 15]

הוא כמו הוראה מהופכת, כמו מלת שורש שהוצת על ההתחזקות השורש (איינוואירצלען) ועל עקירת השרשיס {ענטוואורצלען) כמו כן יהיה מלת פורחות דשס .(פרכליהן) מעטן הכיחוש וההפסד , וכל הפסוק הזה יורה שמלת פורחות נופל על האבדן הנפשות כעת יקת ה״ נקס מהם , על כי התעו את העס נכזכיהס , כאשר יראה המעיין שס * אמנס שמות רחף דאה ועוף המה נרדפים יתד י?ף fp ע״כ עגס ברה, המונת כשתופס הוא הפרידה תמקוס "סכנה ע״י תטעה גשמיית והמבדיל ביניהם, כי שס י• «ברח הנחתו על פעל הכריחה הנעשה בצנעה וש® ״גס הוראתו על הבריתה המפורסמת לגלויה' ז״נו אס ־ אמנם כניס דברי המחכר כענין זה אך יש עוד הבדל אחר ואמיתי המסכים להוראות סשרשיס הנזכרים -יותר, ועל ידו יבררו ויתישבו המקראות על אלפטס כיותר נכון ־ מלת ברה הנחתו על הכריחה הרחק מאוד , ואפשר שלא ♦שוב הבורח עד אחר זמן מרובה, ומלת 1ס הונח על ההתנועעות 'ממקום הסכנה לבד להנצל מידה , ובאפשר שישוב מיז הנס / ואס לא ישוב ת״מ הוא טצל מהסכנה * וממין הראשון ויברח משה מפני פרעה שברח ממצריס לגמד ולא שב עד אחר ששמע שמתו האנשים * ועם ויצא החוצה אצל מסף שנס רק על פט יזיז להנצל ממקוםהסככה, ואולם שב מהר , ועל כן השתמשו ג״כ במלת נס אצל ערי המקלע להורות שטסתו יהיה למען ינצל מיד הגואל זא״כ תמיד נתקשר שני ההוראות יתד עס הפלטה או הצלה , וחזה כגזר הוראת מנוס כיוס צר לי, כמו תחסה וההגנה והצלה וכן מן גערתך ינוסון, ע״ד מליצה כי לא די כבריחה לכדה כי אנה ילכו f ואנה יברחו? א״כ יבקשו כנוסס ג״כ תכף מקום סתר ומחסה להסתר כיום אפו , ואף כאמת יש גס טסתס הכל , בהיות לה" האח ומלואה , אמנס אמר ע״ד מליצה וכן ונסו הצללים מפט כשורות השמש עוד ישובו, וכן וינס יותס ויברח ני מתחילה נס רק להנצל וכאשר כא כמקום תחסה ומסתור ברת הרחק מהעיר לגמרי, וכן כל טסת מלחמה שהיא לכד u לשעתו ״ להנצל ולהחסות . ומה שהשתמש הכתוב כמלת ונסו יגון ואנחה נראה לדעתנו מפני שאפשר שישונו כחשר יחטא העם או שהתפעלמת האל! נטועים בנפש האדם ולפעמים יסבב יגון <א*וה!