Ha- Meʾasef · 1785-01-01 · מרחשון תקמו (1785) · p. [Seite 6]

כב "דע כי הקדמונים נתקיים אצלם שכל דגר נחצא יצטרך עכ״פ להיות לו תכלית , וכאשר נתקיים להם זה הדין הכללי התחילו לחלק כל הנמצאים , לדעת, תכלית כל מין ׳■מהמינים , וראו כי כל כחצא שהוא מלאכותי' כמו המשור להניף על הען , וקרדום לחתוך כה , היא תכלית עשייתו ידוע אבל מה שהמציאתו המלאכה האלהית והחכמה הטבעית , יש מהס אשר תכלית מציאותם נעלמת מחקירת הדעת, אמנם כדברים שהם גדולים ופעלם יותר גלוי, ידיעת תכלית בריאותם תעיד יתרון אנשי החכמה אך על הכלל ים לדעת שכל הנמצאים נמצאו בשביל האדם; מהם למאכל מהם לתועלת זולתו מהם לרפואה , וכל מה שתמצא שאין בו תועלת לפי מחשבותינו תתלה הדבר בחולשת שכלנו." כי אין ביכולת האדם להיות דעתו מקפת ולוללת ידיעת כל הטעמים והתכליות, וכאשר מצאו התכלית כשביל האדם , הוצרכו לחקור מה תכלית האדם? וכאשר האריכו לחקור מצאו לאדם פעלים רבים .מאוד וחקרו על כל פעולותיו הכוללים למצוא פעל מיוחד, ומצאו קוטב פועל אחד אשר אליו יסבו בלכתן כל שארי הפעולות להיות תכלית אחד בלבל בשבילו נברא ושאר פעליו הס לקיים עמידתו , והפעל האחד ההוא הוא לצייר מושכלות ולרעת אמיתיות, והנכבד שבמישכלות לצייר בנפשו אחדות הבורא וכל הנלוה לענין ההוא , ויתחייב להרחיק רוב התענוגים הגופניים , שהאדם כשיהיה רודף תאות ומגביר המורגשות על המושכלות ומעביד שכלו לתאוותיו , או לא יתודע הכח האלהי אליו (ר״ל השכל הבהיר) וישוב אז כאילו הוא כריה .. ן־וורה שוחה ■כתוך ים התוהו• ונתברר מאלו המוקדמות שתכלית העולם ומלואה הוא איש חכם וטוב , אשר £ יד :ושס בד״א ונחוס, כאשר יהיה לאיש ההוא ממיני האדם הדעת והמעשה, דהיינו הדעת לצייר בשכלו אמיתת הדברים ע״פ שהם עליו ולהשיג כל מה שאפשר והמעשה הוא תקו-ן ויושר הדברים הטבעיים והנחוסייס יהיה שטוף בתענוגים ושלא יקת מהם אלא מה שיהיה בו תיקון גופו נתקו! המח* כלס, וע״כ האיש